גלי מוח גמא, מייצגים את הסף הגבוה של פוטנציאל הגאוניות האנושית. מחקרים הראו כי הם מופיעים במוח, כאשר הוא מסונכרן עם השדה של הלב.

למרות קצב ההתקדמות המהיר של טכנולוגיות סינכרון לב מוח
וכלי מדידה בעידן המודרני, נראה שחלק מהדנ"א האנושי, עדיין לא פוענח כראוי.

למעשה ישנם מקטעים שלמים מהגנום, שנראה כאילו אין להם שימוש ספציפי. לכן משך שנים ארוכות, מדענים ראו בהם רכיב מיותר, וכינו אתם דנ"א זבל (junk DNA) .

מחקרים מהעת האחרונה מראים כי בפועל, הדנ"א שלנו מכיל בתוכו פוטנציאל גדול שרובו עדיין, רדום.
הפוטנציאל הזה, עשוי לגלם בתוכו יכולות שונות שעדיין לא סיגלנו לעצמנו, למשל: "טלפתיה, ראיה על חושית, למידת על, "אינטואיציית על" ועוד. חוקרים ומדענים רבים סבורים כיום, כי זהו השלב הבא באבולוציה של המין האנושי. ומסתבר שיש לנו אפשרות להעיר את הפוטנציאל הזה בעזרת כלים שונים – אם נבחר בכך.

מה חשוב יותר – המוח או הלב?

תרבות המערב המודרנית, שקידשה את המדע כ"דת" האבסולוטית כבר מאמצע המאה ה-20, התייחסה מאז ומתמיד אל המוח, כאל האבר המרכזי והחשוב ביותר בגוף.
ההתיחסות אל הלב לעומת זאת, היא לרוב כאל משאבת דם (משוכללת אמנם), אך לא כאל חלק מהזהות או המודעות האנושית;

לעומת זאת אם נסתכל על תרבויות עתיקות בעולם, נמצא שרבות מהן מייחסות את החשיבות הגדולה ביותר דווקא ללב על פני המוח, כאבר שנקשר מסורתית לרגשות ותחושות. (מה  שמעיד על החשיבות שיחסו לרגשות בעולם הקדום).

לב מוחשתי הגישות הללו אינן טועות, אך אף אחת מהן אינה שלמה.

אם נחקור יותר לעומק, נגלה שלמרות שבמערב מקדשים גם היום את המוח, (ובהכרח גם את מה שהוא מייצג , כלומר – שכלתנות), הרי שבמקביל, בדתות בספרות ובאומנות, ההתיחסות אל הלב כאל מושב הרגשות הייתה תמיד ועדיין – התייחסות גורפת.
ולא רק במערב אלא בעולם כולו.

הקשר של הלב לרגש בתרבות המערבית, הוצג תמיד כקשר מטפורי, או אפילו "פיוטי" – ולא כקשר  פיזי של ממש. אך מסתבר שדווקא בהקשר זה – אבות אבותינו ידעו קצת יותר מאיתנו…

אנו יודעים כיום כי המוח שלנו יודע לשחרר כימקלים לגוף לצורך ריפוי, התחדשות, איזון הורמונלי ועוד.
מה שאנו הולכים ומגלים עם הזמן, הוא שרבות מההנחיות שמפעילות את המוח ואומרות לו מה לעשות מגיעות מהלב.
איך זה קורה? ההנחיות מהלב עוברות אל המוח דרך רשת הנוירונים שעוברת בעמוד השדרה.

חשוב מכך: אנו אלו שיוצרים את ההנחיות הללו, דרך המחשבות הרגשות התחושות והאמונות שלנו.

ואת הרגשות התחושות והאמונות שלנו – אנו יוצרים בלב. (פיזית ולא רק מטפורית!)

המוח שבלב

אנו רגילים להתייחס למוח וללב כאל אברים עצמאיים מנותקים זה מזה, אך למעשה כיום הולכים ומתבהרים התפקידים של הלב ושל המוח והקשרים בינהם, באופן שמשנה לגמרי את חוקי המשחק. מחקרים מראים שללב שלנו יש יכולת לחשוב בעצמו, לזכור להרגיש... (ראו: כוחו של הלב).

תורות רוחניות מדברות על כך כבר אלפי שנים, עוד מהעת העתיקה. אך רק כיום, כשיש בידינו כלים טובים מספיק על מנת לבחון זאת בצורה מדעית, מתחילים להתגלות הקשרים בין המוח ללב, וההשפעה שיש להם על חיינו.
למעשה המדע כיום, הולך ומאשר בכלים שלו, תאוריות שונות שהיו בשימוש על ידי אבות אבותינו.

אז אנו יודעים כבר  שהמוח והלב שלנו חולקים את אותה רשת של נוירונים בגוף שעוברת דרך עמוד השדרה ומאפשרת תקשורת בין האברים השונים.  הקשר שמקיימים הלב והמוח הוא קשר רציף ואינטנסיבי בכול רגע נתון. אך אחת ההפתעות הגדולות ביותר של המדע העכשוי, הייתה התגלית שרוב ההוראות מגיעות מהלב למוח ולא להיפך.

למוח אין הרבה מה לומר ללב, אך ללב יש הרבה מה לומר למוח, בכול רגע נתון. גרג בריידן מדען

איך יודעים זאת? כי סקירה נוירולוגית מראה שבחיבור הזה נמצאים הצמתים העצביים הכי  משמעותיים ברשת, כשהכיוון הוא מהלב אל המוח. דיברתי על הצמתים במאמר: "מה קורה במוח כאשר אנו מדמיינים"

מחקרים שניסו להבין את הקשרים הללו, בדקו את גלי המוח של אנשים בזמן מדיטציה מכוונת, ובכללם גם קבוצת נזירים בודהיסטים, וגילו תוצאות מפתיעות. מסתבר שגלי המוח שלנו פועלים בתדר מסויים כאשר אנו במצב של חיבור ללב ולאינטואיציה שלנו, והגלים הללו אינם הגלים הסטנדרטיים בהם פועל המוח שלנו במשך רוב שעות היום. אלו גלים נדירים יותר שמייצגים "היפר פעילות" מוחית, והם נקראים גלי מוח גמא. (מה הם גלי מוח).

גלי המוח שלנו ומה משמעותם

מוזיקה וגלי מוחהמוח שלנו מייצר במהלך הפעילות השוטפת שלו, זרמים חשמליים שרוטטים במהירויות שונות. כול פעילות מוחית, מחשבה או רגש – מפיקות פולסים שנעים במוח ויוצרים מקצבים. את המקצבים הלו, מחלקים החוקרים לקבוצות גלים הנקראים:
Brain wave patterns  או בקיצור "גלי מוח".

גלי המוח שלנו ניתנים למדידה משום שהפעילות החשמלית במוח מניעה אלקטרונים שסביבם נוצרים שדות אלקטרומגנטים. השדות הללו גורמים לכך שהמוח פולט באופן קבוע קרינה אלקטרומגנטית נמוכה, שאותה ניתן למדוד בצורה גרפית באמצעות מכשיר EEG.

לגלי המוח יש תדרים שונים הניתנים למדידה בסולם התדרים – הרץ*.
קבוצות הגלים המרכזיות הן: גלי גמא, גלי בטא , גלי אלפא, גלי תטא וגלי דלתא.

גלי מוח דלתא: בין 0.5 הרץ ל- 4 הרץ- מצב המוח בזמן שינה עמוקה.
גלי מוח תטא: בין 4 הרץ ל- 8 הרץ – נצפים במוח בזמן חלום, מדיטציה עמוקה או חלום בהקיץ.
גלי מוח אלפא: בין 8 הרץ ל- 12 הרץ – מצב ער רגוע ושלו, שבו המוח קליט מאוד להשאות מבחוץ.
גלי מוח ביתא: בין 13 הרץ לבין 30 הרץ – מצב עירות.
גלי מוח גמא: בין 30 הרץ ל- 100 הרץ – תדרים המקושרים למודעות ותפקוד מנטלי גבוה במיוחד.

תדרי גלים במוח

האם ניתן להשפיע על גלי המוח?

המוח שלנו עובר בין הגלים השונים במהלך היום, בצורה טבעית; בהתאם לפעילות אותה אנו מבצעים ובהתאם למחשבות ולרגשות שאנו חווים. יחד עם זאת, חוקרים גילו כי ניתן לשנות את מקצבי הגלים באופן מלאכותי ולהעביר את המוח באופן מודע למקצבים שונים מאלו שעולים בו כברירת מחדל.

רוב התדרים של גלי המוח ניתנים להפקה בצורות שונות: למשל מטפלי תטא הילינג מעבירים את המטופל לגלי תטא שבהם המוח מוריד הגנות וקולט. או מטפלים בהיפנותרפיה, שמורידים את המוח לתדרי אלפא רק בעזרת נשימות מדודות. ויש כמובן גם תדרים בהאזנה שהם הדרך הקלה ביותר לשנות את מצב גלי המוח. גם כאן יש שיטות שונות תחת השם הכולל – אימון גלי מוח:  BWE. (brainwave entrainment).  ואולם, מסתבר שגלי מוח גמא, קשים יותר להשגה משאר גלי המוח…לכן הם נחשבים לגביע הקדוש של תעשיית ההתפתחות העצמית.

גלי מוח גמא: 30-100Hz

גלי גמא, הם הגלים המהירים ביותר במוח, והופעתם נדירה יחסית לשאר הגלים. הם נצפים כשהמוח מתפקד בהיפר פעילות או בפעילות מואצת, ומעידים על מצב ריכוז וחדות גבוהים במיוחד. הם מקושרים למצבי פוקוס גבוה ולמידה, לרמת חמלה ורמת מודעות גבוהה, לפתרון בעיות ולחשיבה מורכבת, ובגדול מעידים על אושר ורווחה בחיים.  בפן הרוחני, גלי גמא קשורים לחיבור קוסמי, והתעוררות או הארה רוחנית.


לסנכרן מוח ולבכשהמוח מתפקד בגלי גמא, כול הנוירונים בתוכו פועלים בסנכרון ומאפשרים חיבור בין החושים.  בנוסף – ידוע כי גלי גמא  מגדילים בצורה דרמטית את יצור הכימיקלים במוח שאחראים על תחושת הרווחה, ואריכות ימים – כמו סרוטונין ודופמין, לכן הם מעוררים כיום עניין גדול בקרב חוקרים.

לכול אחד מאיתנו  יש פעילות גלי מוח גמא – אך כמות הופעתם יכולה להשתנות מאוד בין אדם לאדם. אנשים עם רמות גבוהות של גלי גאמה, לרוב יהיו אינטליגנטים מאוד, בעלי רמה גבוהה של חמלה, ורמת אושר גבוהה מזו של מרבית האנשים. גלי גאמה נמוכים מקושרים לקשיי למידה, זיכרון לקוי ועיבוד נפשי לקוי, ונמצאו חסרים בקרב חולי אלצהיימר למשל.

ביומיום אנו יכולים לחוות גלי מוח גמא לרגעים ספורים – למשל ברגע של תובנה, או בעת שאנו מנגנים על כלי נגינה, או בזמן שאנו שקועים בספורט אהוב. עבור רובנו, מדובר בשברירי שניות ולא מעבר לכך.

האזינו ל-4 דקות של תרגול לסנכרון בין המוח ללב: (לפירוט המשיכו לסוף המאמר).

היתרונות בייצור גלי גמא במוח כוללים שיפור בזיכרון, עלייה בתפיסה חושית, התמקדות חדה, עלייה במהירות עיבוד הנתונים במוח, מצב רוח טוב יותר, רגיעה ושינה טובה יותר.

האם סינכרון בין המוח ללב הוא המפתח להגשמת הפוטנציאל האנושי?

מחקר שנערך בשנת 2002 באוניברסיטת וינסקונסין , כלל 21 נזירים בודהיסטים שנבדקו ועברו את אותו פרוטוקול מדעי. המחקר עקב באמצעות מכשיר EEG, אחר גלי המוח שלהם בזמן שתרגלו מדיטציה לחמלה, והתוצאות הדהימו את החוקרים. למחקר גלי מוח של נזירים.

הדבר הראשון בו הבחינו החוקרים, הוא שמיד עם כל כניסה של נזיר למדיטציה, התגלה פרץ אדיר של פעילות חשמלית על המסכים. אמנם התפרצויות חשמלית אינן מאוד נדירות במוח, אך הן נובעות לרוב מפעילות לא רצונית. זה לא היה המקרה כאן. כל אחד מהנזירים הצליח להיכנס ולצאת מהמצב המדיטטיבי על פי בחירה עם חותמת עצבית מובחנת של גלי גמא במוח ותדר 0.1הרץ בשדה המגנטי של הלב. כל אחד מהם גילה מיומנות מדהימה ליצר בקלות גלים אלו באמצעות תרגול חמלה ומיקוד פנימי בלב. הם הצליחו לשלוט בתיפקודים כמו חום הגוף, תגובת מערכת החיסון והפרשת הורמוני אנטי איגי'ינג  – והכול על פי דרישה, כאשר הם בחרו בכך.

אך התגלית המרכזית מבחינת החוקרים הייתה, כי פעילות גמא נמדדה במוח של הנזירים, לא רק בזמן מדיטציה, אלא גם במהלך מדידות בסיסיות של הפעילות העצבית היומיומית שלהם.

מדעני המוח מאמינים כיום כי גלי גאמה מקשרים מידע מכל חלקי המוח יחד, וגורמים לו לעבוד ביעילות הגבוהה ביותר, תוך מיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האנושי.

למעשה המחקר גילה, שלתרגול מדיטטיבי יש חותמת עצבית (הופעה של גלי מוח יחודיים) המציגה שינוי עקבי קבוע במוח, כתוצאה מתרגול ואימון. הוא הוכיח על הדרך באופן חד משמעי, את השינוי המתמשך שחורטות שנים של מדיטציה על המוח.

מוח ולב מסונכרניםמצב גלי מוח גמא הוא מצב של מודעות גבוהה והוא נחשב "אנטי דכאוני" עבור המוח שלנו. זהו מצב של רווחה גבוהה, של חושים מוגברים ושל תחושות התעלות. הופעת גלי גמא במוח קשורה לסינכרון של תדרי המוח עם תדרי הלב, לכן מדיטציה תוך מטרה להגיע לגלי גמא, חייבת לשלב את שניהם. ומסתבר, שגם אנו יכולים לייצר את המצב הזה בצורה מכוונת בעזרת תרגול והכוונה.

מצב גלי גמא, יכול לאפשר לנו חיבור לאינטואיציה עמוקה, לפוקוס מוגבר ולזיכרון משופר. הוא גם מאפשר עיבוד מהיר יותר של מידע שמאוחסן במוח. למה זה קורה? משום שכאשר אנו פונים לשליפת אינפורמציה מהמוח בלבד – התשובות בהכרח תהיינה איטיות יותר.

חישבו על זה כך: כאשר יש לנו דילמה ואנו פונים למוח לפתרון – המוח צריך לעבור דרך ארוכה כדי לעבד את האינפורמציה. הוא צריך לחפש בכול הרשת העצבית, בצמתים של הזיכרונות, של הפחדים, של פגעי העבר… לעבור דרך ספקות עצמיים, דרך ערך עצמי פגום, ועוד ועוד פילטרים… כול אותן לולאות של "היגיון" שהמוח המודע עובר דרכן כדי לתור אחר תשובה, מאיטות מאוד את קצב התשובה. לעיתים הן לא יאפשרו לה להגיע כלל.. לעומת זאת, מידע שמגיע מהלב בצורת רגש הוא מהיר ומידי. ממש "אינטואיטיבי".

בתרבויות עתיקות ידעו זאת ואפילו נתנו ל"חכמת הלב" שמות. זו חכמה אישית אינדיבידואלית, נטולת שיפוט של טוב או רע. זה מופעל כשאנו פשוט "יודעים" בלב מה נכון עבורינו ומה לא.

איך מתחברים לתדר גלי גמא במוח? דרך הלב.

לסנכרן את הלב

הלב והמוח שלנו מתקשרים זה עם זה כל היום. הלב הוא זה שמעביר את רוב הנחיות למוח, ואיכות התקשורת שהוא מעביר, היא שתקבע אילו כימקלים ישחרר המוח לגוף!!

כשאנו חווים רגשות "שליליים" או נמוכים כמו כעס שנאה או קנאה, התקשורת הזו נמדדת ככיאוטית.  זה גם גורם לתגובת "ברח או הילחם", שמקפיאה את פעילות מערכות הגוף בתגובה לסכנה, גם כשאין לכך סיבה מוצדקת, וגורם למוח לשחרר כימיקלים של סטרס כמו אנדרנלין  וקורטיזול. תכלס אי אפשר לחיות כך לאורך זמן בלי השלכות קשות על הגוף.

אך כאשר אנו מטפחים רגשות חיוביים או "גבוהים" למשל חמלה, הערכה או תודה, הקשר הזה נמדד כקשר הרמוני וקוהרנטי. המוח משחרר הורמונים מרגיעים או מיצבים לגוף, ומערכות הגוף השונות כמו מערכת העיכול והמערכת החיסונית, פועלות בצורה מיטבית. מאחר ואין לנו אפשרות לחשוב יותר ממחשבה אחת בכל רגע נתון, הרי שאם נחשוב חיובי (גם אם בצורה יזומה), לא תהיה לנו אפשרות לחשוב מחשבות שליליות, והתוצאות המיטיבות לגוף, תהינה דומות.

הטכניקה שיוצרת חיבור הרמוני בין הלב למוח, היא הדלת למימוש הפוטנציאל שלנו בצורה הטובה ביותר. ניתן להשתמש בה בכול שלב של היום – כי הכול נעשה טוב יותר כשהמוח והלב מסונכרנים.

טכניקה ליצירת סינכרון בין המוח ללב:

אנו יודעים כבר שהלב שלנו מכיל נוירונים כמו המוח, ומקיים פעילות חשמלית. התדר שמופק ממנו כאשר הוא מסונכרן עם המוח, הוא תדר שניתן למדידה, למרות שמדובר בתדר נמוך מאוד. זהו תדר חשמלי ואלקטרומגנטי, כאשר החלק החשמלי נמוך מאוד ונמדד על: 0.1 הרץ. מדובר בתדר כה נמוך, עד שלא ניתן כמעט לשמוע אותו. הוא נמצא בדיוק בגבול שבין השמיעה לתחושה או רטט (ויברציה). זהו התדר בו משתמשים הלויתנים כדי לתקשר באוקינוס. (כמו גם חילות הים השונים, שמשבשים את התדר של הלוויתנים וגורמים להם נזק).

למרות שאיננו יכולים לשמוע את התדר, אנו יכולים ליצור אותו בלב, בעזרת התכווננות מדיטטיבית. כשנתכוונן לתדר 0.1 הרץ בלב, ניצור חיבור קוהרנטי בגוף ותדר גלי המוח שלנו יעלה לתדר גלי גמא. 3-4 דקות של ביצוע הטכניקה הזו, ייצרו תגובה ביוכימית פיזית בגוף. למעשה אחת התופעות שנצפו לאחר תרגול הטכניקה, הייתה פעילות של תאים לבנים עד 6 שעות אחרי ביצוע התרגיל. לכן מומלץ לתרגל שלוש פעמים ביום. בוקר צהריים וערב.

שבו בנוחות על כיסא או על הרצפה ובצעו את השלבים הבאים:

  1. העבירו את המודעות שלכם ללב בעזרת זה שתשימו עליו ידים ותגעו בו ברכות. תחושה פיזית תמיד תעביר את המודעות שלנו למקום בו נגענו. אם נסתכל על תמונות של תפילה נראה שרובן כוללות איזו נגיעה בבית החזה.
  2. האטו את קצב הנשימה. וחושו שאתם נושמים מהלב ונושפים מהלב. נשמו בספירה עד 5, ונשפו בספירה עד 5. האטת קצב הנשימה נותנת לנו תחושת ביטחון, כי רק כשאנו חשים ביטחון ולא מאוימים, הנשימה שלנו נעשית איטית. אז אנו מסמנים לגוף שלנו שאנו בטוחים ומוגנים.
  3. התחילו להרגיש את ההרגשה של קוהרנטיות בין המוח ללב – דמינו שאתם יוצרים תדר לבבי של 0.1 הרץ.
  4. איך עושים זאת? יש כמה רגשות שאם נתאמן עליהם יעשו את העבודה:
    *
    ערכה – להעריך כל אחד וכל דבר.
    *הכרת תודה – לכל אחד וכול דבר.
    *
    אכפתיות.
    *
    חמלה.

האזינו ל-4 דקות של תרגול לסינכרון בין המוח ללב:

שימו ידים על הלבפשוט תיגעו בלב ונישמו אל הלב, ונסו להרגיש אחד או כמה מהרגשות האלו יחד, וכך תיצרו את הקשר בין המוח ללב. תראו את הנוירונים נורים בין הלב למוח, ויוצרים סינכרון הרמוני מושלם. ההתכוונות שלנו "להרגיש" היא שיוצרת הפעילות החשמלית של הנוירונים שנעים מהלב דרך עמוד השדרה, עד שהם מוצאים נוירונים להתחבר אליהם במוח. מדעית, לוקח 72 שעות או שלושה ימים לבנות קשר נוירוני או נתיב חדש בין הלב למוח. ככול שנרבה בתרגול, כך יתחזק הקשר הזה בחיינו.

הטכניקה הזו – פשוטה ככל שתראה, מהווה מפתח עצמתי במיוחד להעיר את הפוטנציאל החבוי בתוכנו.

תרגלו, תהנו, ותשאירו תגובות כאן למטה.

רוצים להתנסות בחיבור ללב? הקשיבו למדיטציה בדמיון מודרך: "להקשיב ללב".

סימוכין ומידע נוסף: המכון למדעי הלב בארה"ב-heartmath.