מהו תפקידו של הדמיון בחיינו? איך הוא יוצר מחשבה או רגש, והאם ניתן לשנות או לתכנת את המוח על מנת שיסייע לנו ולא יעצור בעדינו?

תפקיד הדמיון בחיינו

תפקיד הדמיון בחיינו

דמיון הוא אחת הפעולות הספונטניות,
שכולנו חווים אין ספור פעמים במהלך היום. זה קורה כאשר אנו חושבים על העבר, או על העתיד, כשאנו מריחים לפתע ניחוח מוכר, שומעים כמה צלילים של  שיר או מדברים עם אדם אהוב בטלפון.  פעולת הדמיון, מתרחשת בצד הימני של המוח שהוא הצד היצירתי, הרגשי והאינטואיטיבי שלנו. למעשה המוח שלנו מוכשר כל כך, עד שהוא מסוגל להעלות בדמיון תמונות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות ורגשות, בצורה כה מדויקת, עד כי הוא עצמו לא מבחין כי לא מדובר במציאות….נשמע מוזר? זה לא הכול….

עד לאחרונה, היה המדע סבור כי החלקים במוחנו שאחראים על מאגר זיכרונות העבר, נפרדים מהחלקים שאחראים לדמיין את העתיד. בשנת 2007, גילו חוקרים מהאוניברסיטה בוושינגטון כי למעשה מדובר באותם אזורים במוח.
כאשר אנו מעלים בדמיון את העתיד, המוח שלנו, לא רק יודע לתכנן את הפעולות העתידיות בעזרת האונות הקדמיות, אלא גם שולף מהזיכרון את כל הידוע לו על התמונה שהעלנו בדמיון, ומשתמש במידע זה, על מנת ליצור תמונה עתידית. זה הופך את תפקיד הדמיון בחיינו לחשוב עוד יותר.

ולא רק זאת – מחקר נוירולוגי נוסף שנערך ב-2007 באוניברסיטת UCL בלונדון, הוכיח כי במעל לחמישית מהמקרים, איננו מסוגלים כלל להבחין בהבדל בין זיכרון לדמיון.  בגלל שהמוח שלנו זקוק לוודאות, הוא נוהג להשלים עבורנו חללים באינפורמציה שחסרה לו מהזיכרון – בעזרת הדמיון, ובמקרים רבים גם לאמץ אותה כאמת.
המוח מבלבל בין מה שקרה בפועל בסיטואציה, לבין מה שהוא מצפה או רגיל שיקרה.

שימו לב למשל כיצד שמועה מתגלגלת לה: באופן כמעט בלתי מודע, כל מי שנחשף לשמועה ומעביר אותה הלאה, מוסיף או מפחית בלי משים מהמסר המקורי. כך שגם שאם הרעיון המרכזי בשמועה עובר, הרי שככל שתופץ דרך יותר אנשים, כך הסיכוי שלה להישאר מדויקת- קטן.

"ככל שפיסת המידע מעניינת יותר, כך הספקולציות סביבה יצמחו בהתלהבות והמרחק בינה ובין האמת ילך ויגדל" ד"ר ג'ק לוין, מחבר הספר Gossip: The Inside Scoop.

מתי ואיך אנו מדמיינים?

תפקיד הדמיון בחיינו

ברוב המקרים, הפעולה של העלאה בדמיון או הדמיה, מתרחשת בצורה אוטומטית.
המוח שלנו קולט כמות עצומה של אינפורמציה מהסביבה ומעלה דימויים ואסוציאציות בצורה חופשית. מרביתם אפילו לא מגיעים למודעות שלנו, אך השפעתם מורגשת בגוף, בקצב פעימות הלב והנשימה, במצב הרוח ובתחושות שלנו.

לדוגמה: ברגע  שעולה בנו מחשבה מסוימת, למשל "הייתי רוצה להקים עסק ולהיות עצמאי" המוח שלנו נכנס לפעולה ומתחיל לסרוק את  מאגר המידע הפנימי שלו לגביה; הוא שולף בזריזות מידע על חוויות דומות שעברנו או חווינו דרך אחרים, "עושה סלט" עם אמונות שרכשנו בנושא לאורך השנים, ובעצם "חווה" שוב את כל ההקשרים שעלו בעקבות אותה המחשבה – בדמיוןבהתאם לכל אלו, הוא נותן פרשנות ומגדיר איך המחשבה תגרום לנו להרגיש.

הרגשות הם אלו שמעוררים אותנו לתגובה או לפעולה שיש לה השלכות על המציאות שלנו. אם נחוש התרגשות והתלהבות מעצם המחשבה על הקמת עסק, היא תעורר אותנו להתחיל לפעול להקמתו. תפקיד הדמיון בחיינו הוא לעורר ולשמור על ההתלהבות הזו בחיים – זו הדרך שלנו להתקדם. אך אם רק המחשבה על פתיחת עסק מעוררת בנו פחד ואי נוחות, הרי שרוב הסיכויים שנאפסן את המחשבה בחזרה בתת המודע, ולא נשוב להגות בה.
בפועל, פעמים רבות אנו חשים תקועים בנקודה מסוימת בחיים רק מפני שהמוח שלנו מתקשה לשבור את הדפוסים הקבועים שלו. הוא חוזר להעלות שוב ושוב את אותו תסריט שלילי שנובע מאותן אמונות ואותן פרשנויות מעכבות, בנוגע לדברים שאנו רוצים לשנות בחיים. המעניין הוא, שאם נבחן את אותן אמונות ודפוסים, נגלה שרבים מהם כלל אינם שלנו… הם מורכבים מדעות ופרשנויות של הסביבה, שאימצנו לאורך החיים בלי לבחור, ויש סיכוי טוב שהם כלל לא נכונים לגבינו…

האם ניתן לשנות את הרגלי החשיבה?

למרות שבפועל, ברוב המקרים אנחנו מוותרים על שליטה בדמיון ומאפשרים
למוח 
להעללשנות הרגלי חשיבהות דימויים בצורה אוטומטית, קיימות היום טכניקות רבות לשינוי דפוסי חשיבה קבועים במוח, והן הולכות וצוברות עוד ועוד מעריצים בעולם. הן לצורך ההתפתחות האישית והן לצרכים מדעיים ורפואיים (כמו ריפוי אנרגטי);

ביניהן: מדיטציה מסוגים שונים, היפנוזה, דמיון מודרך, NLP, מוזיקה שמשפיעה על גלי המוח (תדרים בהאזנה), מסרים תת סיפיים או סאבלימינלים, פעילות גופנית כמו יוגה או טאי צ'י ועוד.
בטכניקות אלו, אנו משפיעים על קצב גלי המוח, ומיצרים מצב בו שני חלקי המוח או ההמיספרות, פועלות בו זמנית ומתקשרות בינהם; במקביל, המוח השמאלי האנליטי נרדם ומוריד את הביקורתיות ופתוח לקבל את מה שאנו מעבירים לו, והמוח הימני היצירתי, נכנס לפעולה.

התופעה הזו נקראת "המוח הגמיש", או  מוח "סוגסטיבי", והיא מאפשרת:

•   "השתלת" מסרים משלנו בתת המודע על מנת לשנות דפוסים.
•    קליטה ושליפה של ידע אינטואיטיבי רב מתת המודע.

•    חיבור מודע לחלקים נרחבים יותר במוח, מה שתורם ליצירתיות ולחשיבה פתוחה.
•    מנוחה של גוף ונפש שיוצרת מצב אידיאלי לעורר את מערכת החיסון לריפוי עצמי.

כשהגוף רגוע, והמוח מוריד את קצב פעילותו, אנו יכולים לעשות עבודה עצמית על שינוי הרגלים או דפוסי חשיבה. יש בידינו לשנות את ההתניות האוטומטיות במוח בעזרת חיבור לאינטואיציה, שליפת מידע רלוונטי מתת המודע ואפילו "שטיפת מוח" בעזרת שכנוע עצמי.
כמו בכל עבודת מודעות עצמית, חשוב שנברר תחילה עם עצמנו על מה אנו מבקשים לעבוד, איזה אינפורמציה אנו רוצים לקבל, מהו ההרגל הקיים או המחשבה שהתרגלנו לחשוב ש"תוקעת" אותנו, ואיזה הרגל חדש או מחשבות חדשות ברצוננו להטמיע;  וכמו בכול ההטמעה של הרגל חדש, גם כאן נצטרך לאמן את המוח בעזרת תרגול וחזרתיות.

מהו תפקידו של הדמיון בחיינו – או איך יוצרים מציאות?

אחד מהיתרונות הבולטים של השימוש בטכניקות כמו דמיון מודרך או היפנוזה, מבוסס על אפקט פיגמליון או "נבואה שמגשימה את עצמה".
בניגוד למה שנוטים לחשוב, יש לאפקט הזה בסיס מדעי מוכח שעובד לשני הכיוונים. הוא מבוסס על מודל קוגניטיבי שטוען שיש קשר הדוק בין אמונות לבין התנהגויות ורגשות, ומחקרים רבים מבססים את הקשר הזה.
לדוגמא:  כאשר אנו מדמיינים בצורה מכוונת מצב הרצוי לנו, למשל תמונה עתידית של העסק שפתחנו, בתוספת צבעים, ריחות ותחושות, הגוף שלנו, שמרגיש שהוא כבר מכיר וחווה את התחושה, מסמל לאונות הקדמיות במוח להיכנס לפעולה.

תפקידן של האונות הוא לקחת דמיון עתידי, ועל סמך התחושה שעולה ממנו, לייצר סדרה מתוכננת של פעולות הנדרשות לביצוע, על מנת להגיע לאותה מציאות. הן גם דואגות להשוות את המצב העתידי להווה, ואחראיות כל העת על פעולות לסגירת הפער. אם נצליח לשמור על אנרגיה חיובית קבועה סביב תמונות אלו, הפעולות הנדרשות לביצוע, תתגלינה בפנינו בקלות, ותת המודע יכוון אותנו כל העת למקום בו אנו רוצים להיות – אחרי הכול זו אחת מהפונקציות המרכזיות שלו.

למעשה הגורם היחיד שיכול לשבש את הפעילות האוטומטית הזו, הוא אנחנו... כשאנו מתחילים להעלות פרשנויות מעכבות ותסריטים שלילים של "למה זה לא יקרה", ו"מה אם" ו"מה יגידו" או "לא מגיע לי"…
כי למרבה הצער, הנבואה פועלת לשני הכיוונים… תארו לעצמכם שאתם סובלים מנדודי שינה לאורך תקופה מה תפקיד הדמיון בחיינוממושכת ורק המחשבה על להיכנס למיטה מלחיצה אתכם. עוד לפני שאתם נכנסים למיטה, אתם כבר מדמיינים בלי לשים לב, איך תיכנסו למיטה ותתחילו להתהפך מצד לצד . אתם רואים איך תקומו בשלוש בבוקר מהמיטה ותסתובבו בבית או תבהו בטלוויזיה, ואתם גם מדמיינים כמה עייפים תהיו למחרת בעבודה ובמהלך כל היום.
רואים איך זה יכול להשפיע על היכולת שלכם להירגע ולהירדם?….זה כמו שמישהו יגיד לכם, אל תחשבו על פיל סגול…
לעומת זאת, אם תצליחו להטמיע "סיפור חדש" בתת המודע, על פיו אתם נכנסים למיטה, עוצמים עיניים ושוקעים בשינה מתוקה, המוח שלכם ישתף פעולה ויפעל על מנת להביא אתכם למצב שהוא תופס כאמת…

הדמיון שלנו הוא מכשיר עצמתי למגנוט

הדמיון שלנו הוא מכשיר מופלא שדומה מאוד ל"מטה קסמים" בתכונות שלו. הוא בלתי נדלה כלומר אינסופי (מחובר לאינסוף), אין לו גבולות או מגבלות בשום צורה (מלבד אלו שאנו שמים עליו), והמדע כבר הוכיח שהמוח אינו מבדיל בין דמיון למציאות, ותופס את מה שאנו חווים בדמיון באותה הצורה בדיוק. אז מה אם תתחילו להתייחס לדמיון שלכם כמו למטה קסמים, ותתנו לו צ'אנס להוכיח לכם שככה זה עובד?…נשמע כמו קסם ?…

היה זה וולט דיסני, אחד מיוצרי המציאות הגדולים של זמנינו שאמר :"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה". וחוקי האנרגיה אומרים: אם אתה יכול לדמיין את זה, אתה יכול לקבל את זה.

איך זה קורה?

קחו עכשיו כמה נשימות ותעצמו עיניים. ועכשיו דמיינו לרגע שקיבלתם את מה שרציתם. את הכסף, העסק או הזוגיות עליה חלמתם. תחשבו מה אתם עושים כשזה קורה ואיך נראית שגרת יומכם, ותרגישו – איך זה מרגיש? מה היא התחושה שאתם חווים, כשהחוסר שהיה קיים בכם מתמלא בעולמכם הפנימי? הרגשתם?  יופי! עכשיו כשהצורך התמלא בדמיון – הצלחתם לבטל לזמן מה, את תחושת ה"הזדקקות" למשהו ש"חסר", וזה המצב שממנו אתם ממגנטים את מה שחסר לחייכם. זוהי נקודת היצירה והבריאה!
מתוך התחושה שכבר יש לכם את מה שרציתם ולכן אינכם "זקוקים לו" כדי להיות מאושרים. כמה זמן שתצליחו לשמור על התדר של ה"יש" במהלך היום, כך תקצרו את תהליך המגנוט.

סיכום:

  • המוח האנושי מורכב מאוד אך היכרות פשוטה עם התכונות שלו, יכולה לסייע לנו לשלוט בצורה טובה יותר על המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו  ביומיום.
  • הדמיון  הוא הכלי שלנו לכניסה לעולם פנימי, שמתקיים מעבר למגבלות המציאות שנתפסת בחושינו. עולם פנימי עשיר ושופע, המכיל את כל מה שקיים בתת המודע שלנו, ויש אומרים אף מעבר לו (בעזרת חיבור לתודעת על קולקטיבית).
  • יש בידינו את היכולת ליזום תהליך הדמיה מתוכנן מראש, ולשנות את דפוסי ההדמיה האוטומטים שלנו.
  • בפועל ככל שנצליח לדמות "תחושה" ולייצר הרגשה של המציאות שאנו מבקשים, מבלי לסתור אותה, כך נהיה קרובים יותר להגשים אותה.

הדמיון שלנו –מאפשר לנו ליצור יצירות אומנות מופלאות, להמציא המצאות מדהימות שעד לא מזמן היו נתפסות כקסם…להתחבר לתודעה גבוהה ולשאוב ממנה מידע ורעיונות ובאופן כללי – להצעיד את העולם קדימה.
הוא בלתי מוגבל, אינסופי ויכול להגיע לכל מקום. ואם יש משהו בתוכנו שמחובר לאינסוף, הוא מרמז שיש משהו גדול יותר מחוץ לנו. עצם הידיעה על כך, מפחיתה חרדות כי כל החרדות שיש לנו, נוצרו מבסיס אחד: הפחד מאי הוודאות שהיא המוות או מעצם הסופיות החיים.

לעתים קרובות נדמה לנו כי התהליכים האוטומטים בגוף, מונעים מאיתו את היכולת לבחור את המחשבות שעולות בנו או את הרגשות שהן מעוררים. יש שיגידו שאנו, כמו כל עולם החי, פועלים על פי אינסטינקטים בסיסיים וביוכימיה קבועה, בלי שום שליטה על המחשבה, הרגש ואפילו התגובות שלנו. אם גם אתם שותפים למחשבה הזו – חישבו שוב!

העולם מלא באין ספור הוכחות, מחקרים ותיעוד על כך שההפך הוא הנכון… ומה בעצם מאפשר לנו "לעקוף" את האוטומט של המוח ולבחור מחשבות או רגשות אחרים? אותן התכונות בדיוק של המוח עצמו…
הדמיון שלנו – הוא הכלי שבעזרתו אנו יוצרים את מציאות חיינו. אם נלמד כיצד לשלוט בו ולכוון אותו להיכן שאנו בוחרים, להציג בפניו את ההקשרים הרלוונטיים לצורך השגת מטרותינו ובקיצור "לשכנע את עצמנו" שאנו חווים כבר עתה את שאנו מבקשים לחוות במציאות – תת המודע שלנו יכנס למאגר המידע העצום העומד לרשותו, ויפעל בכל האמצעים על מנת להגשים מציאות זו במהירות האפשרית.

נסו גם את המדיטציה בדמיון מודרך לשחרור זיכרונות כואבים בחנות המדיטציות.

האזינו ל-10 הדקות הראשונות מתוך המדיטציה לשחרור זיכרונות כואבים על ציר הזמן:

האזינו ל-10 הדקות הראשונות מתוך המדיטציה:

זיכרונות כואבים, יכולים להוות מקור לכאב מתמשך שמעיב על תחומים שונים בחיינו ותוקע אותנו במקום. בכל פעם שהזיכרון עולה, אנו חווים את הכאב מחדש כאילו אירע רק אתמול. במדיטציה הזו, נתרכז בזיכרון כואב או לא נעים מהעבר, נעלה את הזיכרון על ציר הזמן, ונמחק אותו. לאחר מכן, נשנה את התסריט של מה שארע, וניתן לו משמעות חדשה. ולבסוף, נטמיע את הזיכרון מחדש בבנק הזיכרונות על ציר הזמן – ללא המטען הרגשי שליווה אותו. בכך נשחרר את עצמינו מההשפעה המזיקה שלו.
על המדיטציה לשחרור זיכרונות כואבים

ראו גם מאמר: איך יוצרים מציאות.

פורסם במקור: 7.7.2015