"שנאת חינם" הוא מונח שמקורו
ביהדות, והוא מבטא שנאה לא עניינית, שבה אדם שונא אדם או קבוצה אחרת, ללא כל סיבה עניינית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או השתייכות לקבוצה שונה". ויקיפדיה

ימים לא פשוטים עוברים על המדינה הצעירה שלנו, ומטלטלים אותה מצד לצד ללא רחם.
כל כותרת וכל אמירה מלאת שנאה ומשניאה עוד יותר מקודמתה, עד שנדמה שנמוך מכך כבר אי אפשר לרדת, אבל אז מסתבר שדווקא אפשר…
מי שעיניים בראשו יכול לראות מהר מאוד, שהפילוג ההסתה והשנאה מאיימים להשתלט על השיח הציבורי, וזולגים מהמדיה החברתית וממסכי המחשב והטלוויזיה גם לרחוב. כל צד הולך ומתבצר עמוק יותר בעמדתו ויורה על הצד השני, מה שרק הולך ומחדד יותר ויותר את חילוקי הדעות. כמעט מתכון מובטח להתנגשות בלתי נמנעת.

המקור הראשון שבו מוזכר הביטוי "שנאת חינם" הוא בדברי חז"ל בתלמוד הבבלי על כך שחורבן הבית השני בא עלינו בשל שנאת חינם של פלגים שונים בתוך היהדות לבין עצמם.

"מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם!" תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד ב'

העידן המודרני עם כל הקדמה הטכנולוגית והחברתית, טומן בחובו גם הרבה סכנות שאנו לא תמיד מודעים אליהן וכדאי מאוד שניקח בחשבון; למשל הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לסלף ולעוות עובדות, ולהפעיל עלינו מניפולציות. למעשה קל יותר כיום להציג שקר כאמת ולהפך…

כמות המידע הזמין לנו כיום (כולל מידע שגוי, מעוות או מסולף), לצד הקלות שבה ניתן להפוך פרשנויות ודעות אישיות לחשובות יותר מהעובדות עצמן, כמעט בלתי נתפשת. אפקט "אשליית האמת" שגורס שככל שנשמע שוב ושוב את אותו השקר, בסוף נאמין לו, עובד בצורה מושלמת בעידן הרשתות החברתיות. הוסיפו לכך את העובדה שהטבע האנושי נוטה להתבצר בעמדות. מה שאומר שרובינו נחשף שוב ושוב למי שמייצג את דעתנו שכבר נקבעה מראש, ונימנע מלהקשיב למי שדעותיו מנוגדות לשלנו (אלא אם זה כדי להתעצבן ולשנוא אפילו יותר), וקיבלתם מתכון בטוח לפילוג ושנאת חינם.

האם האינטרנט עוזר להפיץ שנאת חינם?

נראה שככל שהשנים חולפות, האינטרנט והרשתות החברתיות משמשות לצד הפצת ידע ופתיחות, גם כגורם מוביל להתפשטות שנאת חינם.
מסתבר שהרבה יותר מושך לשבת ולהתמרמר מול טוויטר מאשר לראות סרטוני חתולים חמודים באינסטגרם. ובכלל – ככל שמעוררים אצלנו רגש (לא משנה איזה), כך נישאר יותר זמן באתר, נגיב ונשתף, ועל הדרך גם נטחן פרסומות או אולי אפילו ניקנה משהו קטן (כדי לשפר את מצב הרוח אתם יודעים…). זה לא רשעות חלילה, האלגוריתמים על פיהם פועלת הרשת, הם אלו שמזהים ויודעים איך להשאיר אותנו און לין, לקרוא עוד, להשאיר עוד תגובות או לרכוש.

"מעצבי האינטראקציות הדיגיטליות דואגים לייצר לנו תגמולים רגשיים המספקים מענה על צרכים פסיכולוגיים שטבועים בנו". ד"ר לירז מרגלית

בפועל – המניפולציות הרגשיות להן אנו חשופים באמצעי המדיה השונים וברשתות, הופכת את כולנו ליותר ויותר קיצוניים. מידע שמתפרסם באופן חסר בקרה ולא מדויק תורם להפצת תפיסות שליליות בעיקר. רגשות כמו כעס חרדה ושנאה, מלובים בכוונת תחילה, על מנת לעורר עניין ולתפוש את תשומת ליבנו. בכדי שנפתח את הלב ולרוב גם את הכיס, רק כדי לנסות לשנות או לשפר את הרגשתינו.

*מחקר של © WordStream מראה את טבלת הרגשות שמעוררת בנו הגלישה בכול רשת חברתית. (רמז: פייסבוק וטוויטר מעוררים בנו בין השאר אשמה, בדידות וחרדות.)

ממה נובעת שנאת חינם?

• שנאת חינם נובעת ברוב המקרים מחינוך שמקורו בפחד, העדר מידע מדויק, אי הבנה ותפיסת "האחר" כלא אנושי; בין אם זו שנאה כלפי אדם מגזע אחר, דת, מגדר, צבע או כל קבוצה יעד אחרת. גורמים רבים יכולים לתרום להתפשטות שנאת חינם, כולל פחד מאנשים שונים מאתנו, תרבויות או דתות שונות, התעמתויות פוליטיות, אי־הבנות וקשיים בתקשורת הבינאישית.
• כשאדם אינו מכיר או מבין משהו, יש לו נטייה להיות פחות סובלני ופתוח לשונה ממנו. פחד ואי וודאות יכולים להוביל אותנו לגלגול אחריות – תפישה בה האחר כשלעצמו גרם לבעיה והוא אשם בשנאה שלנו ללא כל תירוץ או הבנה עמוקה יותר.
• לטבע האנושי יש נטייה מובהקת להעמיד מולו אחרים ולהציג אותם כ"אויב", רק כדי להרגיש שהוא טוב יותר או נעלה.

איך נתמודד עם שנאת חינם?

1. הפתרון המרכזי לשנאת חינם הוא כמובן חינוך. זה הכלי החשוב ביותר שיש לנו כדי להקנות דעות אמונות וערכים. מערכת חינוך טובה, תתן לדור ההמשך את הידע והכלים הנדרשים כדי להבין ערכים שונים, להשתתף בדיונים בונים ולפתח רגשות של סובלנות וכבוד זה לזה. חינוך הוא המפתח לבניית חברה טובה ושוויונית. כאשר ילדים מתחנכים על ערכים כמו שוויון, סובלנות ואהבה, הם מפתחים יכולת להבין ולקבל את האחר, גם אם הוא שונה מהם.
2. הבנת המקורות: למרות שזה לא קל, כדאי ללמוד ולהכיר את המקור של מי שאנו עומדים מולו, בין אם אנו שונאים או שמופנית כלפינו שנאה. שנאת חינם שאין לה "סיבה עניינית" (ויקיפדיה)  מגיעה ברוב המקרים מחוסר הבנה, פחד, תחושת אי נוחות או תקופות קשות בחיים. חשוב לנסות לראות את התמונה המלאה כדי להבין את מקורות השנאה ולחשוף כמה היא מיותרת.
3. לא להיגרר להגיב באותה מטבע. חשוב להתמיד ולדבוק בערכים שלנו, גם אם אדם מתנהג באופן משניא. נסו להקשיב למה שהאדם מולכם אומר, ושימו לב לצדדים הענייניים של הדיון. אם תצליחו להעמיד עצמכם בנעלים שלו – כבר עברתם את חצי הדרך.
4. אמפטיה ופעולות חיוביות. שנאה מתפשטת כשקיים חוסר אמון וחוסר וודאות. נסו לבנות חוויות חיוביות עם מי שבוחר לשנוא. על ידי התנהגות שונה שתיבנה אמון, תוכלו לעזור למתן או לקטוע את הפצת השנאה.
5. שמירה על גבולות. אנשים המנסים לגרור אותנו לשנוא בלי סיבה עניינית עשויים לנצל או להזיק לנו. חשוב מאוד שנדע להגן על עצמנו מפני השפעות רעות ולאתר כל גורם שמחרחר ריב לחינם.

לסיכום:

שנאת חינם היא תופעה מזיקה מסוכנת ומפלגת. כשהיא מתקיימת בתוך פלגים שונים באותה החברה או בעם אחד, היא תחליש מאוד את הבסיס הערכי והמוסרי שלו ותערער את יסודותיו. חינוך ואמפתיה הם הכלים החשובים ביותר לשינוי חברתי ולבניית עולם טוב יותר, לכן חשוב שנשקיע ונקדם אותם בכל תחום חיינו – בבתי הספר, במשפחה, בעסקים ובחברה כולה.

לפעמים אני שואלת את עצמי איך לא הבנו עד היום, עד כמה כל זה שברירי… איך לקחנו את הנס של החזרה לארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בפעם השלישית ובניגוד לכל הציפיות, כמובן מאילו. עד כמה לנו כילידי הארץ, נראה טבעי שכל זה ימשך לנצח, גם אם נריב פה ושם…

אבל שנאת חינם, היא שנאה עיוורת שלא מותירה אנרגיות להתעסק בדברים אחרים מלבדה (כגון שיקום בניה וצמיחה). אם יש משהו שערב תשעה באב צריך להזכיר לנו הוא שה"ניסוי" הזה של 75 שנה שנקרא מדינת היהודים – הוא בסך הכל ניסוי צעיר ופגיע… אם לא נדע איך לשמור עליו, לא רק מפני אויבנו אלא גם מפני עצמנו, הארץ המובטחת שכבר הקיאה אותנו מכאן לפני 2000 שנה, תעשה זאת שוב ושוב – עד שנבין. ההיסטוריה והדורות הבאים לא יוכלו לסלוח לנו.

נסו את תרגול לשחרור רגשות שליליים עם דמיון מודרך