"אם אתה רוצה לגלות את סודות היקום, תחשוב במונחים של אנרגיה, תדרים וויברציות" ניקולא טסלה  מדען

לדוגמה:

השבטים באפריקה משתמשים בתיפוף על גבי תופים גדולים, כדי להכניס את הלוחמים לטרנס לפני היציאה לציד או לקרב, כשמטרת הטרנס היא להעלות את הביטחון העצמי שלהם ואת האמונה שהציד יהיה מוצלח.

השבטים האינדיאנים באמריקה, עושים שימוש בכלי הקשה, בתיפוף חזק ומונוטוני כדי ליצור מצב תודעה חליפי שאפשר לקרוא לו "היפנוטי", על מנת לצאת למסעות שמאניים פנימיים, ולקבל תשובות ותובנות מהרוחות השומרות, או האלים הקדומים.

הטיבטים משתמשים בקערות קריסטל ומתכת כדי לייצר צלילים מרפאים שמשפיעים על הגוף והנפש. המנעד העשיר המופק על ידי הקערות, משפיע על המוח ומשנה את התדר של המאזין ושל השדה המגנטי הסובב אותו.

האבוריג'ינים באוסטרליה, משתמשים כבר 1500 שנה בדיג'ירידו – כלי הנשיפה העתיק ביותר בעולם, שהתדרים הנמוכים שלו משרים הרפיה והתרגעות, לצורך טקסים פולחניים ומדיטציות שבהם הם מתארים חלומות ונפגשים עם אבותיהם הקדומים.

ההודים משתמשים במנטרות שהחזרה עליהם משפיעה על תאי הגוף כמו המנטרה "אום" ואחרות. את המנטרות האלו הוגים בקול רם כדי שהצליל שלהם ישפיע על כול תאי הגוף והתודעה.

ביהדות, בנצרות ובאסלאם, משתמשים במזמורי תפילה שונים ובניגונים המשתנים בין תרבות לתרבות, כדי לחדד את התפילות, לזכור אותן ולהדהד אותן בגוף כולו.

גם בתנ"ך יש אזכורים רבים להשפעה של גלי סאונד על החומר והתודעה – למשל תקיעת השופר שפותחת את שערי השמיים ביום כיפור, או התקיעה בשופרות שהפילה את חומות יריחו, ולחלופין הנגינה של דוד המלך על נבל שנקרא "כינור דוד", שהייתה בעלת השפעה פסיכולוגית מהפנטת על המלך שאול.

השימוש בתדרי סאונד בעת המודרנית הוא נרחב ואף נחקר מכיוונים רבים. למשל אם נבחן שימוש במוזיקה כדי להשפיע על התודעה, נמצא את מוזיקת הטראנס, שכמו שמה, מטרתה להעביר אותנו למצב תודעתי של טראנס היפנוטי תוך כדי ריקוד ותנועה. ויש לנו מוזיקה בסרטים – מוזיקה מפחידה או עצובה שמכניסה אותנו לאווירה ומעצבת את הרגשות שלנו, או מוזיקה מדיטטיבית שמעבירה את גלי המוח שלנו לרגיעה, ועוד ועוד.

בנוסף, כיום יש לנו גם טכנולוגיות של סאונד בשימוש המדע – למשל תדרים לפיזור הפגנות, או טכנולוגיות רפואיות המשתמשות בגלי הלם לפירוק אבנים בכליות ועוד רבות אחרות.

בעולם המודרני, אנחנו תמיד מחפשים איך לרתום את הטכנולוגיה כדי לשפר את איכות החיים שלנו וכמובן לרפא. מהמקום הזה הגיע המדע של טיפול וריפוי בעזרת תדרים בצורת האזנה. התחום הזה התפתח מתוך מדע הפסיכואקוסטיקה, שעוסק ביחס שבין הגירויים הפיזיים השמיעתיים אליהם אנו נחשפים, ובין התחושות הפסיכולוגיות שמתעוררות כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו.

פסיכואקוסטיקה וטיפול במוזיקה:

מדע הפסיכואקוסטיקה, כבר חשף במחקרים שונים כי האזנה למוזיקה יכולה לעודד ולגרות תהליכים קוגניטיביים, להשפיע על חשיבה מרחבית־טמפורלית ועל הזיכרון, ולעזור בפיתוח מיומנויות כגון קשב, ריכוז, שיתופי פעולה ומשמעת עצמית. כמו כן, מוזיקה יכולה לסייע בטיפול בדיכאון, ותגובות ביולוגיות הקשורות למערכת התגמול במוח יכולות להתרחש גם בעת האזנה למוזיקה.

היקום שלנו בנוי למעשה מאנרגיה שנמצאת בתנועה מתמדת. אם תסתכלו רגע על החומר, למשל המחשב שמולכם, או אפילו על היד שלכם, הם נראים לכם מוצקים, אבל בפועל כול האטומים והמולקולות שלהם רוטטים בלי הפסקה.

הגוף הפיזי שלנו מורכב מחומר שנמצא בתנועה מתמדת. תנודות בחומר יכולות ליצור גלים, ובמקרה של גלי קול – מדובר ברטט המתפשט דרך חומר כמו אוויר, מים או רקמות הגוף.

הקצב או המהירות שבהם מתרחשת תנודה נקרא תדר. יחידות תדר נמדדות בהרץ – Hz. למשל, תנודה שמתרחשת 100 פעמים בשנייה היא תדר של 100 הרץ.

גלי מוח דלתא: גלי דלתא הם הגלים המופיעים במוחנו בעיקר בזמן שינה עמוקה, ורוטטים בתדירות של בין 0.5 הרץ ל־4 הרץ. אלו גם גלים בולטים מאוד במוחם של תינוקות.

גלי מוח תטא: בין 4 הרץ ל־8 הרץ נצפים במוח בזמן חלום, מדיטציה עמוקה ואף בזמן חלום בהקיץ. אם שמעתם על שיטת התטא הילינג, היא מבוססת על הטענה שניתן להביא את המוח למצב של גלי תטא כדי לעבוד עם מידע הנמצא בתת המודע.

גלי מוח אלפא: בין 8 הרץ ל־12 הרץ מצב ערנות רגוע ושלו. אלו גלים שנצפים כשאנו רגועים, נסחפים בדמיון, חולמים בהקיץ או עושים מדיטציה.

גלי מוח בטא: בין 13 הרץ לבין 30 הרץ מצב ערות טבעי. גלים מהירים המופיעים במוח כשאנחנו עוסקים בפעולות שדורשות פוקוס כמו לימוד או חישובים שונים, ולחלופין גם כאשר אנו לחוצים.

מחקרים בתחום אימון גלי המוח בחנו מה קורה כאשר אנחנו משמיעים למוח תדרי סאונד חיצוניים הדומים לתדרי הגלים שבהם הוא רגיל לפעול. במצבים מסוימים, הפעילות המוחית עשויה להסתנכרן עם הקצב או הגירוי החיצוני ולייצר דפוסי פעילות בהתאם.

התופעה קשורה לעקרון של תהודה. לדוגמה: אם ניקח שתי גיטרות ונשים אותן בחדר אחד, ואז ננגן תו על מיתר בגיטרה אחת, אותו התו יכול להדהד גם במיתר המתאים בגיטרה שבה לא נגענו.

על הבסיס הזה נוצרו טכנולוגיות שונות של האזנה שמטרתן להעביר אותנו למצבי תודעה שונים. למשל, אם אנו רוצים להיכנס למדיטציה, ייקח לנו זמן עד שהמוח יעבור למצב רגוע של גלי אלפא או תטא. הרעיון באימון גלי מוח הוא להשתמש בגירוי קולי כדי לעודד את המוח לעבור בהדרגה לפעילות המתאימה למצב הרצוי.

למעשה יש היום אין־ספור תדרים המיועדים במסגרת השיטות השונות למטרות מגוונות, מכאב ראש, גֵ'ט לֵג ובעיות שינה ועד רגיעה, ריכוז והפרעות קשב.

במסגרת האימון הזה, משתמשים בשיטות שונות מלבד האזנה לתדרים, למשל מכשור שמייצר גלי EM (שדות אלקטרומגנטיים) המוקרנים ישירות על נקודה בגוף, מכשור שמייצר הבזקים הנצפים בעזרת משקפיים מיוחדים, מכשור שיוצר ויברציות רטט מסוימות בגוף ועוד…

כיום, טכנולוגיות חדישות מאפשרות לעשות זאת בקלות רבה, כשהשאיפה של חלק מהשיטות היא להביא אותנו למצב של סנכרון בפעילות המוח (Brain Synchronization). המטרה של האימון המוחי אינה בהכרח ליצור מחשבות או רגשות אלא להביא את המוח למצב נוח יותר ליצירה של מחשבות או רגשות. מכאן, הבחירה היא חופשית – כלומר, הכול תלוי בכם ובמה שאתם בוחרים להטמיע במוח.

בנוסף לאימון גלי המוח, קיימים עוד סולמות ותדרים שנעשה בהם שימוש בתחומי התפתחות, מדיטציה ורפואת גוף־נפש, למשל תדרים פלנטריים, תדרי ריפוי, תדרי קערות קריסטל ותדרים המקושרים למערכת הצ'אקרות.  למאמר המלא על סוגי אימון מוחי בעזרת תדרים

"צורתו של רסיס השלג או של פרח דומים, כי יתכן שהם מגיבים לאותו צליל בטבע. באותה הדרך, זה הגיוני שקריסטלים, חיות ואנשים הם מוזיקה שהתגשמה לצורה נראית לעין."

Cathie E. Guzetta, PhD – אוניברסיטת וושינגטון

אין זה פלא, שהסאונד והתדרים שאנו שומעים (וגם אלו שלא) משפיעים על התודעה שלנו, אך האם הם משפיעים גם על החומר עצמו? האם יתכן שהאריג האנרגטי ממנו אנו עשויים, נוצר או מתארגן דרך גלי ותדרי קול, או אפילו מורכב מהם?

צליל הוא רטט המתפשט דרך חומר. חלקיקים, אטומים ומולקולות נמצאים בתנועה מתמדת, ובתנאים מסוימים התנודות שלהם יכולות לייצר או להעביר גלים מכניים דרך מים, אוויר וחומרים אחרים.

בגישות שונות העוסקות בתדרים נעשה שימוש במונח "החותמת הנשמעת של החומר" – The Sonic Signature of the Substance, כדי לתאר סט של תדרים או צלילים המקושרים לחומר מסוים.

מנקודת מבט פיזיקלית, חומר יכול להיכנס לתהודה כאשר הוא נחשף לגירוי בתדר המתאים לו, אך הוא אינו הופך עקב כך להעתק כימי של חומר אחר. במים למשל, תנועה של המולקולות יכולה להשתנות בעקבות חשיפה לגלים ממקור חיצוני, בהתאם לתדר, לעוצמה ולתכונות החומר.

אחד החוקרים שהוזכרו בהקשר הזה, Cyril W. Smith, PhD, תיאר שימוש במה שכינה "חותמת נשמעת" של מולקולת thyroxin הקשורה לבלוטת התריס. מדובר בטענה יוצאת דופן, ולכן נכון להתייחס אליה כתיאור של החוקר ולא כממצא רפואי מבוסס.

מדע הקימטיקה (ביוונית "גל") בוחן כיצד תנודות וצלילים משפיעים על חומר ויוצרים בו דפוסים נראים לעין.

• הראשון שהניח את היסודות המדעיים לתחום היה הפיזיקאי והמוזיקאי ארנסט צ'לדני (Ernst Chladni) ב־1787. צ'לדני המשיך ניסויים מוקדמים של Robert Hooke מהמאה ה־17, ובחן כיצד צליל משפיע על גרגירים המונחים על גבי משטח.
• בניסויים, פיזר צ'לדני חול על גבי משטח והשמיע לו צלילים. להפתעתו, החול הסתדר בצורות גאומטריות יפהפיות המזכירות לעיתים פתיתי שלג. הניסוי המחיש בצורה ברורה כיצד גלי קול יכולים להניע ולסדר חומר בהתאם לתדר המושמע.

צפו בגרגירי חול שמסתדרים בצורות גאומטריות בתגובה לצלילים ותדרים שונים

מי שהטביע את המושג "קימטיקה" בשנת 1967, היה הרופא השוויצרי ד"ר האנס ג'ני, Hans Jenny, בספרו "קימטיקה – המבנה והדינמיקה של גלים וויברציות".

• ג'ני תיעד תופעות שונות של השפעת סאונד על חומר, ובעיקר את אלו הנראות לעין. הוא הרחיב את הניסויים בחול וערך ניסויים שונים גם עם מים, נבגי צמחים, שבבי מתכת ונוזלים צמיגיים, ואף תיעד רבים מהניסויים שלו על גבי סרט צילום תחת השם "להחיות את החומר עם סאונד".
• ג'ני גילה שתדרים שונים בעוצמה משתנה יוצרים צורות גאומטריות מגוונות בחומר. הצורה והתבנית של התנועה שנוצרה בחומרים אלו נבעה מהתדר, העוצמה ומהתכונות האופייניות לכל חומר.

מים "צפים" באוויר באמצעות תדרי סאונד

התופעה שבה גלי קול מחזיקים חומר באוויר נקראת כיום ריחוף אקוסטי – Acoustic Levitation. אין מדובר בביטול כוח הכבידה, אלא בשימוש בלחץ שיוצרים גלי הקול כדי לאזן את כוח הכבידה הפועל על החומר.

• ג'ני הדגיש במחקריו, את העובדה שהצורות הגאומטריות הנוצרות בהשמעת תדרים לחומרים שונים, דומות במהותן לצורות גאומטריות שנוצרות באופן טבעי במציאות הפיזית שלנו, למשל בפרחים, בפתיתי שלג ובטיפות מים.
• הוא שיער שהאבולוציה הביולוגית והמבנים שאנו רואים בטבע קשורים גם לתהליכים של רטט ותנועה.
• אחת ההשערות שלו הייתה שלכל תא ותא יש תדר משלו, וכשכמה תאים רוטטים יחד הם יוצרים מערכת מורכבת יותר, שגם לה דפוסי תנודה משלה.
• ג'ני טען, שהמפתח לריפוי הגוף טמון בהבנה של האופן שבו תנודות ותדרים משפיעים על מבנים ביולוגיים. הוא גם הציע, שדרך חקר השמיעה האנושית ובית הקול, נוכל להגיע להבנה עמוקה יותר של הגוף הפיזי.

בגלל שכל האטומים בגוף שלנו נמצאים בתנועה מתמדת, גם הגוף מגיב ללא הרף לגירויים שמגיעים מהסביבה. אנחנו שומעים צלילים לא רק באמצעות האוזניים – הגוף כולו מגיב ללחץ, לקצב ולוויברציות, וחלק מהתדרים שאנו נחשפים אליהם נמצאים מחוץ לטווח השמיעה שלנו.

ההשפעה של צלילים ותדרים על הגוף יכולה ליצור תגובות פיזיולוגיות ולהשפיע על המצב שבו אנו נמצאים.

הסביבה המודרנית עמוסה בגירויים מסוגים שונים – רעש, מכשור חשמלי, מסכים, עומס חושי ועוד. אבל לא רק הסביבה החיצונית משפיעה עלינו. טראומה, פגיעה רגשית, מתח ומילים שמכאיבות לנו יכולות להשפיע באופן ממשי על מערכת העצבים ועל הפעילות הפיזיולוגית של הגוף.

חוק התהודה, משלים מבחינה רעיונית את חוק המשיכה, כי הוא מגדיר אילו תדרים בסביבה נמצאים בהרמוניה זה עם זה.

אם ניקח את העיקרון הזה לעולם הרגשי, הרי שהמצב הפנימי שלנו משפיע על הדברים שבהם נתמקד, על הדרך שבה נגיב ועל המצבים שאותם נחפש או ניצור בחיינו. אם אנו נמצאים בעצב או בכעס, נראה את העולם דרך אותה נקודת מבט; ואם אנו נמצאים בשמחה, נחווה ונפרש אותו אחרת. אז כדאי שננסה לשמור על התדר שלנו נקי. תחשבו על כך בפעם הבאה שאתם רוצים להפעיל את חוק המשיכה לטובתכם.

ניקוי והעלאת התדר האנרגטי

האזינו למדיטציה להעלאת התדר האנרגטי

דוגמת האזנה למדיטציה בדמיון מודרך להעלאת התדר.