המדע של התת מודע

חוקרים בתחום הפסיכולוגיה, מכירים ובוחנים כבר שנים ארוכות , את השפעה שיש לאמונות ולתפיסות שלנו, על הדרך בה מתנהלת מציאות חיינו. אך בשנים האחרונות, גם מחקרים מתחומי הפיזיקה, הביולוגיה והכימיה, מתחילים לאשר את האופן בו פועלת התודעה, על תהליכים פזיולוגים בגוף. תהליכים כמו שינויים בדנ"א ובמסלולים הכימים של הורמוני הרגש במוח, נובעים מתחושה הפנימית המושכת (ברמה הכימית), השתקפות או התגשמות של תוצאות במציאות החיצונית.  

איך זה עובד – מערכת הסינון במוח

כבר ידוע שכאשר אנו מתמקדים בדבר מסוים בצורה מודעת, תת המודע שלנו מתחיל למשוך את תשומת ליבנו ולעורר את המודעות שלנו לאותו דבר שעליו חשבנו.  פסיכולוגים ומדענים קוראים לתופעה הזו "תשומת לב סלקטיבית" ולמנגנון שמפעיל אותה במוח  RAS, המערכת הרטיקולרית  או  Reticular Activation System.
מתוך 10 עד 40 ביליון (!) פרטים של אינפורמציה שתת המודע שלנו קולט מהסביבה בשניה אחת, רק 7 עד 15 ביטים של אינפורמציה מגיעים למוח המודע שלנו – בהתאם למה שאנו ממוקדים בו.
המערכת הזו משמשת כמסננת או למעשה כ"שוער" שמחליט אלו פריטים יעלו למודעות שלנו. אפשר לראות כאן דוגמא לאיך מודעות סלקטיבית עובדת:  מבחן המודעות של דניאל סימוונס  (Daniel Simons)

לדוגמה: אם החלטתם לקנות מכונית מזדה כחולה, סביר להניח שתתחילו לראות במפתיע עוד ועוד מזדות כחולות על הכביש. או שתראו יותר מודעות מכירה למזדה כחולה, או שפתאום תבחינו שהשכן ממול קנה רכב חדש, נחשו איזה? נכון! מזדה כחולה…
זה די ברור, שהסיכוי שכול העולם ואישתו התעוררו בבוקר והחליטו לקנות מזדה כחולה, רק כדי להעתיק מכם, הוא קלוש… האמת היא, שבדיוק אותם פרטי אינפורמציה היו שם גם קודם, פשוט תשומת הלב הסלקטיבית שלכם לא נעצרה עליהם בעבר, פשוט כי הם לא עניינו אותה.
אבל עכשיו מתוך ביליוני הנתונים שתת המודע שלכם קולט מהסביבה, הוא מבין שאתם מגלים עניין במכונית הזו, וכאשר הוא מסנן את אותם שבעה עד חמישה עשר פריטים שמגיעים למודעות שלכם, הוא דואג שיהיו בתוכם גם מזדות כחולות – פשוט כי חשבתם עליהן בצורה מפוקסת.
זהו תהליך טבעי – כך תת המודע שלנו מעבד מידע ומחליט מה להציג למוח המודע.

דוגמה נוספת: קורה לכם לפעמים שאתם שקועים בשיחה או עסוקים בעבודה, אבל פתאום אתם קולטים את שמכם מוזכר בשיחה מקצה האולם? למעשה תת המודע שלכם מקשיב ומעבד את כול פרטי השיחה/שיחות באולם, אך זה חודר להכרה ולמודעות שלכם, רק כשהחלק המודע קולט נתון שהוא מחשיב כרלוונטי עבורכם.
ומי קובע את הרלוונטיות? המיקוד!
במילים אחרות, אם נקלוט דבר מה שאנו תופסים כרלוונטי עבורנו, הוא יעלה למודעות שלנו, ואם נתמקד בדבר מה – המודעות שלנו תדוג את כל מה שקשור לדבר הזה מהסביבה.

אנחנו מכונות מיקוד

לכל אחד מאיתנו יש אמונות ותפיסות שהשתרשו בתוכו כדפוסי חשיבה חוזרים ונשנים. אחת התכונות העיקריות של אמונות, היא שהן תמיד תנסנה להנציח או להצדיק את עצמן.

לדוגמה: אם יש לנו הרגל חשיבה שמשחזר דפוס של דאגה, תת המודע שלנו יסרוק את הסביבה החיצונית, ויעלה למודעות שלנו את כל מה ש"יצדיק" את הרגש הזה, שהתרגלנו לחוות. למשל אותה כתבה בעיתון שתאשר שהעולם מפחיד, או אותו סיפור על השכנים מלמטה שביתם נפרץ. ואם נהיה ממש ממוקדים,  גם את אותם מקרים מהם אנו חוששים ביותר (או כמו שנאמר "ואשר יגורתי בא לי").

"דאגה- פירושה להשתמש בדמיון שלנו, כדי ליצור משהו שאיננו רוצים" אסתר היקס- אברהם.

התמכרות כימית לרגשות

הסיבה שאנחנו משחזרים כול הזמן את אותם דברים שיש לנו בחיים, היא כי האמונות והפרדיגמות שלנו מושכות עוד מאותו דבר לחיינו, כי הן כבר קנו חזקה בתת המודע שלנו. חזקה שהיא כימית במהותה.
מחשבה על דאגה שמעלה בנו רגש של פחד, שולחת הורמונים של אותו הרגש במוח, שמתיישבים על קולטנים או נוירורצפטורים (Neuroreceptors) שמיועדים במיוחד לקלוט את הרגש הספציפי הזה, וכך נוצר חיווט או הקשר בתוך הרשת, בין אותה מחשבה לבין אותו הורמון הרגש.
ככל שנחווה יותר מרגש מסוים למשל: דאגה מפריצה, כך נרגיל את המוח שלנו להעלות את הרגש הזה בצורה אוטומטית כשאנו חושבים על כך, ויותר מכך, ניצור התמכרות פיזיולוגית לאותו רגש, כך שהגוף שלנו ידרוש את המנה הכימית שהרגש מעורר בו.
כשיש לנו דעות או אמונות על המציאות, תת המודע יביא למציאות שלנו, את כול מה שיצדיק את מה שכבר "ידענו" מראש.
אז אנו יודעים שתת המודע שלנו מקבל כמות עצומה של נתונים, ומצמצם אותם לכמות מזערית של מידע שמגיע למודעות, על סמך המיקוד האמונות והערכים שלנו. אבל איך זה יכול לעזור לנו לשפר את התוצאות במציאות שלנו?

כיצד אנו יוצרים מציאות?

הדרך שלנו לברוא, היא להעביר דברים מתת המודע למוח המודע.
המודע היא הפלטפורמה ממנה אנו גוזרים מציאות. הוא הכלי שלנו ליצירת התדר שאנו משדרים לעולם שקובע מה ימשך לחיינו. אם אתם רוצים למשל למשוך עושר, אתם יכולים פשוט לבקש מתת המודע שלכם, להתחיל להביא למודעות שלכם, את כול הדרכים הרבות והיצירתיות שיש שם בחוץ, כדי ליצור עושר. דרכים והזדמנויות שמן הסתם כבר קיימות בסביבה שלכם (כי הן קיימות בכול סביבה), פשוט תת המודע שלכם לא התרכז בהן עד עכשיו…
זה יכול להיות בגלל שהוא לא ידע שאתם רוצים ליצור עושר, כי לא שידרתם בעקביות כוונה ברורה. או אולי כי היו לכם אמונות פנימיות שאמרו לתת המודע שלכם, שאינכם ראויים ליצור עושר, או לא מסוגלים ליצור עושר, או שזה לא בטוח עבורכם להיות עשירים. וכך תת מודע שלכם סינן החוצה את המידע הזה על "איך ליצור עושר", רק כדי להגן עליכם.
אם אתם רוצים עכשיו להסביר לתת המודע שלכם שסדרי העדיפויות שלכם השתנו, ואתם רוצים למשוך עושר, עליכם להטביע את הרצון בצורה ברורה בפלטפורמה המודעת, ולנקות את ה"באגים" (אמונות ותפיסות) שלא משרתים אותכם יותר, מהפלטפורמה הלא מודעת.

איך יודעים שיש לנו אמונות חוסמות?

למרות שההתמקדות המודעת היא שאחראית בסופו של דבר ליצירת המציאות, הרי שמי שאחראי  לצמצם את האינפורמציה  ובחירת אותם 7 עד 15 פריטים שיכנסו למודעות, הוא תת המודע.
במידה ותת המודע שלכם סבור שיצירת עושר אינה לטובכם, הוא ישוב וימנע מהמידע הזה להגיע אליכם, כי מבחינתו הוא מגן עליכם. זה בדיוק כפי שהגוף שלכם יכול לפתח אלרגיות לחומרים מסוימים שהוא סבור שאינם טובים עבורכם, או לפתח מחלות אוטואימוניות, ובעצם לתקוף את עצמו.
הגורם שעוצר את האינפורמציה מלהגיע למוח המודע, יכול להיות אמונות עמוקות שהשתרשו לאורך שנים, ותת המודע שלכם דאג להנציח אותן ולהביא הוכחות וחיזוקים לקיומן למשל: "כל העשירים הם מושחתים".
וזה יכול אפילו להיות אירוע בין הגילאים 0-6, או שמועה ששמעתם, או משפט שקראתם בעיתון,  גם אם לשבריר שניה, כך שלעיתים קרובות תתקשו לשים את האצבע על מה בדיוק עוצר אותכם. וזה יכול להיות גם אירוע או "צלקת" שאתם כן מודעים אליה, אבל לא יודעים איך תוכלו לשנות אותה.

הדרך הטובה ביותר לבדוק אם יש תחום שאתם חסומים בו היא פשוטה – לבדוק מה התוצאות בחיים שלכם.
אם אתם לא נמצאים במקום בו אתם רוצים להיות במודע בכול תחום בחייכם:
זוגיות, עושר, קריירה או בריאות, זה סימן שיש לכם "באג" או "וירוס"
במחשב הפנימי שגורם לתת המודע שלכם לתפוס את הדברים האלו, ככאלו שיכולים לגרום לכם כאב או נזק.

עיצרו לרגע ודמו את עצמכם יושבים על שפת האגם כשבכוונתכם לדוג לעצמכם ארוחת ערב.
אתם מתכוננים כמו שצריך: יש לכם את הידע שיש דגים באגם, יש לכם ידע איך לדוג דגים, יש ברשותכם חכה משוכללת שעליה תלויים הפיתיונות השמנים והיפים ביותר, ועדיין- אתם זורקים את החכה למים שוב ושוב אך ללא הועיל. אולי פה ושם אתם מעלים דגיג רקק, אבל היכן כול הדגים השמנים והיפים שהבטיחו לכם שיש באגם?
למה רק אתם לא מצליחים לדוג?

ועכשיו, דמיינו לעצמכם שמתחת לפני המים, בדיוק באזור בו החלטתם לדוג, יש זרמים תת קרקעיים חזקים, שהולכים בדיוק לכיוון ההפוך מהכיוון אליו כיוונתם, כך שגם אם תרצו מאוד, הסיכוי שלכם להעלות דג בחכתכם שואף לאפס. כך בעצם פועל תת המודע שלכם. והוא לא עושה זאת כדי להרגיז, למעשה הוא משוכנע שהוא מגן עליכם.

תת המודע שלנו בוחן כול אירוע על סמך מה שידוע לו, דרך המשקפיים של תפיסות ואמונות שהשתרשו בו לאורך השנים, ואז מגיב בצורה שלדעתו תמנע מאיתנו כאב או פחד ואפילו שינוי או יציאה מאזור נוחות.
אם יש לנו התנסות שלילית בעבר (גם אם איננו זוכרים אותה), תת המודע ימנע מאיתנו את הדברים שאנו רוצים במודע בתחום זה. כמה נחושים שלא נהיה להעלות בחכתנו דג, וכמה כוח רצון שלא נפעיל, אם תת מודע שלנו סבור שלאכול דגים זה לא לטובתנו, הוא פשוט ישנה את כיוון הזרם כדי שלא נוכל לתפוס אף דג. (או בפועל, ימנע מהמידע כיצד להשיג את מבוקשינו להגיע למוח המודע שלנו).
גם אם נתאמץ מאוד, ונחזור שוב ושוב לזרוק חכה, אולי נעלה כמה דגים בצורה אקראית, אך לא מעבר לכך. כי פעולה מודעת שנוגדת את כיוון הזרם, לא רק דורשת מצידינו מאמץ רב, היא פשוט לא יעילה.

רוצים לשחרר חסמים מתת המודע? ספרו לו סיפור חדש. דמיון מודרך לפתיחת חסמים להגשמה.

המוח המודע שלנו הוא המוח החושב, אך הזרוע המבצעת שלנו היא התת מודע.

תת המודע שלנו, הוא זה שעוצר דברים שאנו רוצים מלהגיע אלינו, כאמצעי הגנה, אך הוא גם זה שמעלה בנו רגש ותחושה או רצון לפעולה בכיוון מסוים, וזה שמביא את הדרכים כיצד לפעול, למודעות שלנו.
זה נכון שניתן "לכפות" על המוח המודע את רצוננו באמצעות "כוח הרצון". אך כוח הרצון כפי שרבים מאיתנו יודעים, הוא בעל השפעה מוגבלת ביותר על המעשים שלנו. כמה פעמים אמרנו שמחר נתחיל להתאמן או נתחיל דיאטה, ואחרי שבוע מצאנו עצמנו נסוגים בחזרה להרגלים הישנים? הסיבה היא שאם יש סתירה בין הרצונות לבין האמונות שלנו, המוח הלא מודע ינצח תמיד. פעולה שמתבצעת כשאנו נאלצים להכריח את עצמנו, היא תמיד פעולה שתבוצע במאמץ רב ונתקשה להמשיך בה לזמן ממושך;  כי שימוש ביותר כוח, תמיד יוצר כוח נגדי או מה שמכונה "התנגדות". כדי לשנות זאת, עלינו ליצור סביבה שבה נוכל להפעיל את חוק ה"אי ההתנגדות" הנקרא גם חוק המאמץ המינימלי או חוק המאמץ המזערי.

חוק המאמץ המינימלי הוא חוק פיזיקלי, המסביר כיצד הטבע, בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר, כלומר בפעולה המינימלית שתתן לו תועלת מקסימלית.
דיפאק צ'ופרה היטיב לתאר כיצד החוק הזה יכול לעבוד עבורינו:  "התבונה של הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ, ללא דאגה, בהרמוניה ובאהבה. וכשאנו רותמים את כוח ההרמוניה, השמחה והאהבה, אנו יוצרים הצלחה ומתברכים במזל בקלות ובלי מאמץ".
כדי ליישם חוק זה בחיינו, עלינו לשנות את תבניות המחשבה הבסיסיות על ברכיהן חונכנו.  זה לא אומר שאין יותר צורך לפעול ושאם נשב ונחשוב חזק חזק על מה אנו רוצים הוא יתגשם כמו הוקוס פוקוס בחיינו – ממש לא… החוק לא מציע לנו לשבת רגל על רגל, אלא להפעיל מאמץ בצורה היעילה ביותר. לעשות את הדבר הנכון,  בזמן הנכון ובכמות האנרגיה המינימלית.

כדי להפעיל את החוק בחיינו, יש כמה צעדים שניתן להתחיל לתרגל כבר עכשיו :

1)    לכו בעקבות ההנאה וההתרגשות שלכם –  זה אולי נשמע כמו סיסמה שנוהגים לזרוק באויר אבל אין גבול לחשיבות של תחושת הנאה בחיינו. גם אם לא תיקחו דבר מכול הצעדים האלו, קחו רק זאת! בכל רגע נתון, תבדקו מה האופציות שעומדות בפניכם, ותבחרו את האופציה שהכי מרגשת ומסעירה אתכם, גם אם זה אומר ללכת לים, או לקרוא ספר במקום ללכת לעבוד. אם תתרגלו זאת בקביעות, המנגנון הפנימי שלכם, כבר ידאג להביא לכם את מה שאתם רוצים, וגם את הכלים, האמצעים והכסף הנדרש, כדי לעשות כן.
2)    קבלו את המציאות כפי שהיא – בלי ויכוח או מאבק –  תמיד מומלץ שנקבל את מה שהחיים מזמנים לנו, בלי שיפוט של טוב או רע. המציאות מורכבת מאנרגיה אובייקטיבית ומי שקובע את המשמעות של כל דבר לגבינו, הוא רק אנחנו. לכן רצוי שנקבל אנשים, נקבל נסיבות ונקבל את החיים שלנו כפי שהם, ונמצא דרך להתמקד במה שכן טוב בחיינו ובסביבתנו. כי מה שאנו מתנגדים לו – אנחנו ממוקדים בו, ולכן הוא ממשיך להימשך לחיינו.
3)    קבלו אחריות על כך שאתם יוצרים את המציאות שלכם – רק מתוך הפלטפורמה הזו של חוסר התנגדות, ניתן לקבל אחריות על כך שאנו יצרנו את מה שיש בחיים שלנו באמצעות התדר ששידרנו, ולהבין שהכוח לשנות הכול נמצא בידינו ממש ברגע זה. הפניית אצבע מאשימה כלפי הסביבה הנסיבות, אנשים אחרים ובעיקר כלפי עצמינו, לא רק שלא תועיל לנו, אלא תדאג להרחיק אותנו מהכוח שיש בנו לשנות דברים, פשוט כי ניתקע באשמה ולא נוכל לפתח אמונה שזה אפשרי עבורינו.
3)    תהיו חכמים ולא צודקים או האשליה של האגו – פעמים רבות במהלך חיינו, וכמובן בניתוח היסטורי של ההתנהגות האנושית, נדמה שחשוב לנו להיות צודקים יותר משחשוב לנו להיות מצליחים חכמים או מאושרים. אנו חשים צורך להגן על נקודות ההשקפה שלנו גם אם זה יוצר בנו מאבק או התנגדות, פשוט כי אנו סבורים שההשקפה שלנו מגדירה את הזהות העצמית שלנו. אנו חשים צורך להראות לעצמנו ולסביבה מי צודק, ונאחזים במציאות בה איננו רוצים רק כי היא מתקיימת כרגע, במקום לבחור לחיות כבר עכשיו את המציאות שאנו רוצים. אם אתם רוצים להפעיל את חוק המשיכה עליכם להיות חכמים ולדעת איך לבחור מחשבות ומיקוד ולוותר על רצונכם להיות צודקים במידה וזה לא משרת אתכם!
4)   התחילו לפעול בצעדים קטנים לעבר המטרות שלכם –  קחו צעדים שלא דורשים מאמץ רב- והמשיכו בעוד ועוד פעולות כל הזמן, כשלנגד עינכם נמצאת המטרה הסופית.
5)   תרגישו, תרגישו, תרגישו = מיקוד רגשי – על מנת לברוא מציאות חדשה בחיינו, עלינו לנסות ככול שניתן להתעלם מהמציאות הקיימת, ו"להערים" על תת המודע, בעזרת זה שנרגיש כבר עכשיו וכמה שיותר, את התחושה שתהיה לנו כאשר המציאות החדשה תתקיים בחיינו. במילים אחרות: fake it til you make it, או: תזייפו את התחושה עד שתהפוך לאמיתית.

רוצים לשחרר חסמים מתת המודע? נסו את המדיטציה בדמיון מודרך לפתיחת חסמים להגשמה.

פורסם במקור ב6.6.2015