כדי להבין את התהודה של שומאן, אפשר לדמיין את החלל שבין פני כדור הארץ לבין השכבות התחתונות של היונוספרה כמעין תיבת תהודה עצומה המקיפה את כדור הארץ כולו.

בכל רגע נתון, מתרחשות ברחבי העולם סופות רעמים וברקים. כל פריקת ברק משחררת אנרגיה אלקטרומגנטית במגוון תדרים, וחלק מהגלים בתדרים נמוכים מאוד: ELF, או Extremely Low Frequency – מתפשטים בחלל שבין הקרקע ליונוספרה.

כאשר אורך הגל מתאים לממדיו של החלל הזה, הגלים יכולים להקיף את כדור הארץ, להיפגש זה עם זה וליצור גלים עומדים ותבניות תהודה. אלו הן תהודות שומאן.

לכן לא מדובר בתדר יחיד. לתופעה קיימים כמה מצבי תהודה, כאשר התדר היסודי נמצא בדרך כלל בסביבת 7.83 הרץ, ואחריו מופיעים תדרים גבוהים יותר בסביבות 14, 20, 26–27 הרץ ומעלה. (* הרץ Hz: יחידת תדירות המבטאת את מספר המחזורים המתרחשים בשנייה.)

חשוב להבדיל: התהודה של שומאן נמדדת בהרץ, בדיוק כפי שאנו מודדים תדרי קול וגלי מוח בהרץ – אבל היא עצמה אינה צליל. אלה גלים אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד, ולכן אי אפשר פשוט "לשמוע” את תהודת שומאן באוזן.

כאשר מדברים על התהודה של שומאן, כמעט תמיד מזכירים את המספר 7.83 הרץ.

אלא שבפועל, התהודה של שומאן אינה תדר אחד, אלא סדרה של תדרי תהודה שנוצרים באופן טבעי בחלל שבין כדור הארץ ליונוספרה.

התדר הנמוך והחזק ביותר בסדרה מכונה התדר היסודי, והוא נמצא בדרך כלל בסביבות 7.83 הרץ. מעליו מופיעים תדרי תהודה נוספים, בקירוב סביב 14, 20, 26–27 ו־33 הרץ וגם בתדרים גבוהים יותר.

המספר 7.83 אינו מספר "קסם” שקבוע לחלוטין בכל רגע. התדרים של תהודת שומאן יכולים להשתנות מעט בהתאם לתנאים ביונוספרה, לשעות היום, לעונות השנה ולפעילות החשמלית באטמוספרה. לכן נכון יותר לדבר על תדר יסודי שנמצא בסביבת 7.8 הרץ.

מה שהפך את 7.83 הרץ למעניין במיוחד עבור חוקרי המוח הוא צירוף מקרים מסקרן: הוא נמצא ממש באזור שבו נפגשים טווחי גלי תטא וגלי אלפא של המוח – אותם דפוסי פעילות שאנחנו פוגשים במצבים של רגיעה, מעבר בין ערות לשינה ובתרגולי מדיטציה.

וזה המקום שבו הסיפור נהיה מעניין: העובדה שתדרי תהודת שומאן נמצאים בטווחים הדומים לחלק ממקצבי המוח, עוררה במשך השנים שאלות רבות לגבי קשר אפשרי ביניהם. זו אמנם עדיין אינה הוכחה לכך שתהודת שומאן "מכוונת” את גלי המוח שלנו, אבל על כך ארחיב בהמשך.

אחת הסיבות שהתהודה של שומאן מעוררת כל כך הרבה עניין, היא הדמיון המפתיע בין חלק מתדרי התהודה שלה לבין מקצבים שאנחנו מודדים במוח באמצעות EEG.

כבר בשנות החמישים והשישים הבחין הפיזיקאי הרברט קניג (Herbert König), שעבד עם שומאן, בדמיון שבין התדר היסודי של תהודת שומאן לבין תחום הפעילות של גלי אלפא במוח.

החפיפה אכן מסקרנת: התדר היסודי של שומאן נמצא סביב 7.83 הרץ, ממש בגבול שבין גלי תטא לגלי אלפא. תדרי תהודה גבוהים יותר של שומאן נמצאים גם הם באזורים שחופפים לחלק מטווחי אלפא, בטא וגאמא של המוח.

והדמיון אינו רק במספרים. במהלך השנים פורסמו מחקרים שמצאו בתקופות מסוימות התאמה בין שינויים שנמדדו בתהודת שומאן לבין שינויים בפעילות החשמלית של המוח. במחקר גדול יותר שפורסם ב־2016 ונבדקו בו מאות מדידות EEG, נמצאו בחלק מהנבדקים דפוסים סביב שלושת תדרי שומאן הראשונים: בערך 7–8, 13–14 ו־19–20 הרץ. זה בהחלט מעניין, ומעלה את השאלה האם קיים קשר עמוק יותר בין שתי המערכות. גלי המוח נוצרים כתוצאה מפעילות עצבית בתוך המוח, והעובדה ששתי מערכות שונות חולקות טווחי תדרים דומים היא מסקרנת מאוד.

אז יש קשר או אין קשר? יש מחקרים שמצאו מתאמים בין הפעילות האלקטרומגנטית בסביבה לבין פעילות מוחית. אם נבחן את העובדות היבשות, הרי שכול החיים על פני האדמה בנויים מתדר רוטט, ובשל כך רגישים ברמות שונות לתדרים חיצוניים. בפועל, נראה כי קיים מתאם בין כדור הארץ לבין תושביו, שהוא חיוני ביותר לחיים עליו. אלו יחסים שנבנו משך שנים של אינטראקציה בין אורגניזם חיים לבין תדרים אלקטרומגנטים – אם תרצו מעין ערבות הדדית או ברית שנוצרה משך ביליונים של  שנים בין הארץ ליושביה. זה גורם לנו להבין טוב יותר, מדוע פעמים רבות הרגשתנו משתפרת, רק מעצם היציאה מהבית אל מתחת לכיפת השמיים.

בני האדם הם יצורים ביולוגים, אבל לא רק. במקביל, אנו גם מחוללים חשמליים, ולכן – קולטים ופולטים תדרים. כל מה שקורה בחיינו, תלוי בתדרים אליהם אנו נחשפים.

הדמיון בין תדרי שומאן לבין מקצבים טבעיים בגוף ובמוח, העלה כבר לפני עשרות שנים שאלה מסקרנת: האם השדות האלקטרומגנטיים הטבעיים של כדור הארץ יכולים להשפיע גם על המערכות הביולוגיות שחיות עליו?

אחד הניסויים המעניינים בנושא נערך בשנות השישים על ידי חוקר המקצבים הביולוגיים ריטגר וובר (Rütger Wever) ממכון מקס פלנק בגרמניה. במסגרת המחקר שהו נבדקים במשך שבועות בחדרים תת־קרקעיים, ללא שעונים וללא סימנים חיצוניים ברורים של יום ולילה, כדי לבדוק כיצד הגוף שומר על מחזורי השינה והערות שלו בעזרת השעון הביולוגי, גם בלי לדעת מה השעה ואם בחוץ יום או לילה.

אחד החדרים היה ממוגן במידה רבה יותר מהשדות החשמליים והמגנטיים הטבעיים של הסביבה. וובר מצא שבחדר הממוגן הופיעו אצל חלק מהנבדקים שינויים גדולים יותר במחזורי השינה, הפעילות וטמפרטורת הגוף. כאשר הפעיל בחדר שדה חשמלי חלש בתדר של 10 הרץ, המקצבים נעשו מסודרים יותר והתקרבו לאלה שנמדדו בחדר שלא היה ממוגן.

הממצא הזה הוא אחד המקורות לסברה שלשדות אלקטרומגנטיים טבעיים עשוי להיות תפקיד כלשהו במערכות הקצב של הגוף. חשוב עם זאת לזכור שהניסוי עסק בשדה של 10 הרץ ובמקצבים צירקדיים (של השעון הביולוגי הפנימי של הגוף), ולא הוכיח שתהודת שומאן עצמה היא תנאי הכרחי לבריאות האדם. גם כיום ממשיכים חוקרים לבדוק האם שדות אלקטרומגנטיים חלשים מאוד, ובכללם תדרים בתחום תהודת שומאן, יכולים להשפיע על פעילות מוחית, על תאים ועל תהליכים פיזיולוגיים שונים. יש ממצאים מעניינים, אך המחקר עדיין אינו מספיק כדי לקבוע שלתהודת שומאן יש השפעה רפואית קבועה או שהיא יכולה לטפל במחלות.

מה כן אפשר לומר? בהתחשב בעובדה שכמות התדרים ביקום היא אין-סופית (כמו המספרים), הרי שקשה להאמין כי מדובר במקריות. נראה כי מסיבות אבולוציוניות ואחרות, החיים על כדור הארץ, התאימו עצמם לסביבה האלקטרומגנטית של תדרי שומאן (שאנשי רוח מכנים – "פעימת כדור הארץ"), וכך היה מליוני שנים.

ומה לגבי הטענות על ריפוי? לאורך השנים יוחסו לתהודת שומאן השפעות על מערכת החיסון, דיכאון, כאבים, מלטונין ואפילו ריפוי סרטן. נכון להיום אין מספיק מחקר, ולכן עדיף להתייחס אליהן כאל השערות וטענות שהופיעו בספרות הפופולרית, ולא כאל השפעות שהוכחו מדעית.למחקר של וובר על שדות אלקטרומגנטיים ומקצבים צירקדיים

אחת השאלות המעניינות שעלו סביב תהודת שומאן היא מה קורה כאשר הסביבה האלקטרומגנטית הטבעית שבה התפתחו החיים נפגשת עם הסביבה הטכנולוגית המודרנית. במהלך המאה האחרונה נוספו לסביבה שלנו מקורות רבים של שדות אלקטרומגנטיים מעשה ידי אדם – רשת החשמל, שידורי רדיו וטלוויזיה, תקשורת סלולרית, Wi-Fi ומערכות אלחוטיות רבות נוספות. לעיתים מכנים את מכלול החשיפה הזו בשם הפופולרי "ערפיח אלקטרומגנטי”.

אין ספק שהסביבה האלקטרומגנטית שבה אנו חיים כיום שונה מזו שבה חיו בני האדם לפני מאות או אלפי שנים. ועדיין לא ברור כיום אם השדות המלאכותיים "חוסמים” את תהודת שומאן, מנתקים אותנו ממנה או גורמים לגוף לצאת מסנכרון עם תדר של 7.83 הרץ.

אצל בעלי חיים, לעומת זאת, הקשר לשדה המגנטי של כדור הארץ הוא ממשי ומרתק. מחקרים מראים שמינים רבים משתמשים במידע מגנטי לצורך התמצאות וניווט. הדבר תועד בין השאר אצל ציפורים נודדות, צבי ים, דגי סלמון, דבורים, נמלים ובעלי חיים נוספים. חלקם מסוגלים לזהות אפילו שינויים קטנים במאפייני השדה המגנטי ולהשתמש בהם כמעין מצפן או מפה טבעית.

גם התופעה של החפת לווייתנים העלתה שאלות מעניינות בנושא. במחקר על לווייתנים אפורים נמצא שהם עלו לחוף בשכיחות גבוהה יותר בימים שבהם נמדדה הפרעת רדיו אטמוספרית חזקה הקשורה לפעילות השמש. החוקרים הציעו שההפרעה עשויה להשפיע על מערכת החישה המגנטית שלהם. זהו ממצא מעניין מאוד, אך הוא אינו מוכיח שאנטנות סלולריות, Wi-Fi או פעילות אנושית הם הגורמים להחפות לווייתנים.

ומה קורה לשדה המגנטי של כדור הארץ? הוא אינו קבוע. המדידות מראות שבעקבות תהליכים טבעיים המתרחשים בליבת כדור הארץ, עוצמת השדה משתנה לאורך הזמן. בממוצע עולמי הוא נחלש בכ־9% במהלך כ־200 השנים האחרונות. גם היפוכים של הקטבים המגנטיים התרחשו פעמים רבות בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ, אבל אין כיום בסיס לקביעה שאנחנו עומדים בפני היפוך מיידי או שהשדה בדרך ל„נקודת אפס”.

אז האם "ערפיח אלקטרומגנטי" משפיע על החיים? זו שאלה רחבה בהרבה מתהודת שומאן. שדות אלקטרומגנטיים ברמות גבוהות בהחלט יכולים להשפיע על מערכות ביולוגיות, ולכן קיימים תקני חשיפה. לגבי רמות החשיפה הנמוכות המקובלות בסביבה היומיומית, ארגון הבריאות העולמי מציין שהמחקר עד היום לא הוכיח את מכלול ההשפעות הבריאותיות המיוחסות להן, והנושא ממשיך להיחקר.

בשנים האחרונות נפוצה מאוד ברשת הטענה כי התדר של כדור הארץ הולך ועולה, וכי התהודה של שומאן, שהייתה במשך שנים סביב 7.83 הרץ, כבר טיפסה ל־12, 13, 20 הרץ ולעיתים אפילו הרבה מעבר לכך. בחלק מהמקומות קושרים את השינוי הזה לעלייה בתודעה האנושית, לשינויים אנרגטיים בכדור הארץ ואפילו לתחושה שהזמן עצמו הולך ומאיץ.

המציאות המדעית מעניינת יותר. תהודת שומאן אכן משתנה – אבל היא אינה תדר יחיד שמטפס כלפי מעלה. כבר מראשיתה מדובר בסדרה של תדרי תהודה. התדר היסודי נמצא בדרך כלל סביב 7.8 הרץ, ומעליו קיימים מצבי תהודה נוספים בסביבות 14.3, 20.8, 27.3 ו־33.8 הרץ.

וכאן נוצר חלק גדול מהבלבול. כאשר מופיעה במדידה פעילות חזקה סביב 14 הרץ, אין פירוש הדבר שהתדר של כדור הארץ עלה מ־7.83 ל־14 הרץ.  מצב התהודה השני של שומאן נמצא מלכתחילה סביב 14 הרץ, בדיוק כפי שקיימים מצבים נוספים סביב 20, 27 ו־34 הרץ.

מצד שני, גם המספר 7.83 הרץ אינו ערך קפוא שאינו זז לעולם. התדר המדויק, עוצמת האות ורוחב התהודה משתנים מעט בהתאם לשעות היום, לעונות השנה, למיקום סופות הברקים ברחבי העולם ולשינויים ביונוספרה ובפעילות השמש.

מחקרים ארוכי טווח מראים היטב את התמונה הזו. מחקר שפורסם ב־2023 ובחן תשע שנות מדידות מעשר תחנות, מצא שהתדרים משתנים גם בין עונות וגם בין שנים, ואף זיהה ירידה הדרגתית בתדר היסודי משנת 2014 עד תחילת 2020 ולאחריה עלייה מחדש. תבנית שנמצאה קשורה למחזור הפעילות של השמש. מחקר נוסף שפורסם ב־2026 ובחן 16 שנות מדידה מצא דפוסים עונתיים החוזרים שוב ושוב משנה לשנה.

כלומר, תהודת שומאן היא מערכת דינמית ומשתנה – אבל המחקר אינו מראה מעבר קבוע של "תדר כדור הארץ" מ־7.83 ל־13.8 הרץ או לתדרים גבוהים יותר.

ומה אנחנו רואים בגרפים שמתפרסמים ברשת? כאן חשוב במיוחד להבדיל בין תדר לבין עוצמה. בספקטרוגרמה, המיקום על ציר התדר מראה באיזה תדר נמדדה הפעילות, ואילו הצבע או עוצמת ההארה מייצגים בדרך כלל את חוזק האות שנמדד. לכן אזור שהופך בהיר מאוד או לבן אינו אומר בהכרח ש"התדר עלה” – לעיתים הוא פשוט מצביע על פעילות חזקה יותר באותו טווח תדרים.

מעניין במיוחד: מחקר ישראלי. מחקר של פרופ' קולין פרייס ואלכסנדר מלניקוב מאוניברסיטת תל אביב עקב במשך ארבע שנים אחר תהודת שומאן בתחנת מדידה בנגב. החוקרים מדדו את המצבים סביב 8, 14 ו־20 הרץ ומצאו שינויים יומיים, עונתיים ובין־שנתיים בעוצמה ובתדר – הקשורים בין השאר לפעילות הברקים העולמית.

לקריאה במקורות:
NASA -Schumann Resonance| אוניברסיטת תל אביב – מדידות מהנגב | מחקר ארוך טווח מ־2023 | מחקר 16 השנים – 2026

כאן חשוב לעשות הבחנה קטנה, אבל משמעותית: תהודת שומאן המקורית היא תופעה אלקטרומגנטית ולא צליל. כמו כן תדר של 7.83 הרץ נמצא מתחת לטווח השמיעה הרגיל של האדם. האוזן האנושית שומעת בדרך כלל תדרים שמתחילים בסביבות 20 הרץ, ולכן איננו יכולים פשוט להפעיל רמקול ולשמוע טון טהור של 7.83 הרץ כפי שאנו שומעים תו מוזיקלי. אז מה אנחנו שומעים כאשר כתוב על הקלטה שהיא כוללת את "תדר שומאן 7.83Hz"? בדרך כלל לוקחים צליל שכן נמצא בטווח השמיעה, ומשלבים בתוכו קצב או פעימה של 7.83 פעמים בשנייה. כך האוזן שומעת את המוזיקה או את צליל הנושא, בעוד שהקצב שנבנה בתוכה מותאם ל־7.83 הרץ.

אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות טונים בינוראליים. משמיעים לכל אוזן תדר מעט שונה, והמערכת השמיעתית תופסת את ההפרש ביניהם כפעימה. לדוגמה, הפרש של 7.83 הרץ בין שני הצלילים יוצר פעימה בינוראלית באותו קצב. במקרה כזה יש צורך באוזניות סטריאופוניות.

דרך נוספת היא שימוש בטונים איזוכרוניים, שבהם הצליל עצמו עולה ויורד או נדלק ונכבה בקצב הרצוי. במקרה הזה הפעימה היא חלק ממשי מהצליל, ולכן אין חובה להשתמש באוזניות.

במילים אחרות, כאשר אנחנו מאזינים ל"תהודת שומאן" במוזיקה למדיטציה, אנחנו לא מאזינים לשדה האלקטרומגנטי הטבעי שמקיף את כדור הארץ. אנחנו מאזינים לייצוג קולי שנבנה כך שהפעימה או המודולציה שלו תהיה בקצב של 7.83 הרץ.

נקודה חשובה: העובדה שבהקלטה מופיעה פעימה של 7.83 הרץ אינה הופכת את ההקלטה עצמה ל"תהודת שומאן" הפיזיקלית. תהודת שומאן בטבע היא שדה אלקטרומגנטי; ההקלטה היא דרך לייצג את אותו ערך תדר באמצעות גירוי שמיעתי.

ולמה בכל זאת משתמשים דווקא ב־7.83 הרץ? מפני שהוא נמצא באזור החופף לגבול שבין גלי תטא לגלי אלפא – טווחי פעילות מוחית הקשורים למצבים של רגיעה, מעבר בין ערות לשינה ומדיטציה. מכאן נולד החיבור בין תהודת שומאן לבין עולם אימון גלי המוח, אף שאין פירוש הדבר שהקלטת 7.83 הרץ משחזרת את השדה האלקטרומגנטי הטבעי של כדור הארץ.

שימו לב: מכיוון שהרצועות האלה משלבות טונים בינוראליים, יש להאזין להן באמצעות אוזניות סטריאופוניות. אין להאזין בזמן נהיגה, הפעלת ציוד כבד או פעילות המחייבת ערנות מלאה.

הסיבה שאנשים רבים נמשכים להאזין לתדר 7.83 הרץ במסגרת מדיטציה, הרפיה או אימון גלי מוח, קשורה לכך שהוא נמצא באזור התפר שבין גלי אלפא לבין גלי תטא – טווחים שמקושרים בדרך כלל לרגיעה, לחלימה, להרפיה עמוקה ולמצבים מדיטטיביים.

לכן ברצועות רבות של אימון גלי מוח, מנסים לייצר בעזרת צליל או מוזיקה גירוי קצבי שמבוסס על 7.83 הרץ, מתוך תקווה לעודד תחושת שקט, התכנסות פנימית, רגיעה או ריכוז. לעיתים עושים זאת באמצעות טונים בינוראליים, ולעיתים באמצעות טונים איזוכרוניים.

מעבר להסברים המדעיים, יש גם מי שמרגישים כי עצם החיבור לרעיון של „פעימת כדור הארץ” יוצר אצלם חוויית האזנה עמוקה יותר. התחושה הזו לא בהכרח נובעת רק מהתדר עצמו, אלא גם מההקשר, מהמוזיקה, מהשקט, מהנשימה ומהכוונה שאיתה נכנסים להאזנה.

במילים אחרות, אנשים לא מאזינים ל־7.83 הרץ רק מפני שזה מספר מעניין, אלא מפני שהוא הפך עם השנים לסמל של חיבור בין תדרי הטבע, מדיטציה ומצבי תודעה רגועים. גם אם המחקר עדיין לא הוכיח השפעה חד־משמעית של התדר הזה בפני עצמו, הוא ממשיך להיות אחד התדרים המזוהים ביותר עם עולם ההרפיה וההתפתחות התודעתית.

בשורה התחתונה: ההאזנה ל־7.83 הרץ נעשית בדרך כלל כחלק ממוזיקה למדיטציה, הרפיה או תרגול פנימי – ולא כתחליף לטיפול רפואי. ההשפעה האפשרית תלויה לא רק בתדר, אלא גם במבנה ההקלטה, במצב שבו אתם מאזינים ובחוויה האישית שלכם.

ראו גם: מהו אימון גלי מוח? | סוגי אימון בתדרים | לתהודה של שומאן בחנות | לתדר 432 הרץ

• במשך השנים נבנתה סביב התהודה של שומאן ספרות שלמה שחיברה בין 7.83 הרץ לבין בריאות, פעילות המוח, יצירתיות, למידה ואפילו תהליכי ריפוי והתחדשות. חלק מהרעיונות האלה נולדו מתוך העובדה המסקרנת שתדר שומאן היסודי נמצא באזור החופף לתדרי תטא ואלפא של המוח, וחלקם התפתחו הרבה מעבר למה שהמחקר המדעי הצליח להוכיח.
• אחד הכותבים שהפכו את הנושא לפופולרי היה מייקל האצ'ינסון (Michael Hutchison), שכתב רבות על טכנולוגיות לשינוי מצבי תודעה ועל אימון גלי מוח. בספרו Mega Brain הוא התייחס במיוחד לאזור שבין 7 ל־8 הרץ כאל "חלון” מעניין בין גלי אלפא לתטא, והעלה את האפשרות שלקצב הזה עשויה להיות משמעות מיוחדת עבור המוח.
• בספרות הפופולרית שנבנתה סביב הנושא יוחסו עם השנים לתדר 7.83 הרץ מגוון גדול מאוד של השפעות – החל מהרפיה, שיפור בריכוז וביצירתיות ועד שיפור בדיכאון, כאבים, מערכת החיסון ואפילו מחלות קשות. כאן חשוב לעשות הפרדה: עצם העובדה שהטענות האלה פורסמו בספרים ובמקורות שונים אינה אומרת שהן הוכחו בניסויים רפואיים מבוקרים.
• יש כיום מחקר שמצדיק עניין בקשר שבין שדות אלקטרומגנטיים חלשים, תדרים בתחום שומאן ומערכות ביולוגיות, אבל הוא עדיין רחוק מאוד מהוכחת כל ההשפעות שיוחסו לתדר לאורך השנים.

ומה לגבי השמות: "תדר הבריאה" ויצירת DNA? ברשת נפוצה במשך שנים טענה שלפיה ניסוי הצליח ליצור מחדש DNA במים באמצעות שדה אלקטרומגנטי בתדר הקרוב ל־7 הרץ, ומכאן נולד גם הכינוי "תדר הבריאה". הטענה קשורה לניסויים שנויים במחלוקת בתחום "זיכרון המים” והעברת מידע אלקטרומגנטי של DNA. הניסויים האלה אינם נחשבים כיום להוכחה מקובלת לכך שתדר 7.83 הרץ מסוגל ליצור DNA  "יש מאין", לשחזר DNA או לחדש תאים. לכן מעניין להכיר את הסיפור, אבל לא נכון להציג אותו כעובדה מדעית.

ומה לגבי נאס״א והאסטרונאוטים? גם כאן התגלגלה ברשת גרסה הרבה יותר נחרצת ממה שהמקורות מראים. חוקרים הקשורים לנאס״א אכן העלו את השאלה האם היעדר תהודת שומאן מחוץ לסביבת כדור הארץ עשוי להשפיע על גוף האדם, במיוחד לקראת משימות חלל ממושכות. אבל מכאן ועד לטענה שנאס״א הוכיחה שבני אדם חייבים תהודת שומאן, או שציידה חלליות במכשירי 7.83 הרץ כדי להגן על האסטרונאוטים המרחק גדול. נכון יותר לומר שהנושא הועלה כשאלת מחקר מעניינת, ולא כממצא רפואי מוכח. למסמך נאס״א בנושא תהודת שומאן והאדם בחלל

אז למה בכל זאת מייצרים תדר 7.83 הרץ באופן מלאכותי? מכיוון שאי אפשר לשמוע ישירות את תהודת שומאן האלקטרומגנטית, ניתן ליצור באמצעות צליל קצב של 7.83 פעימות בשנייה ולשלב אותו במוזיקה, בטונים בינוראליים או בטונים איזוכרוניים. כך משתמשים במספר 7.83 במסגרת אימון גלי מוח. ההקלטה אינה משחזרת את השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ, אבל היא יכולה לשמש כגירוי שמיעתי בקצב שנמצא באזור שבין תטא לאלפא.

תהודת שומאן משתייכת לתדרים הפלנטריים. קראו עוד על סוגי התדרים באימון גלי מוח

ומה אומר המחקר החדש יותר? מאמר שפורסם ב־2025 בחן את האפשרות ששדות אלקטרומגנטיים חלשים מאוד, ובמיוחד תהודת שומאן סביב 7.83 הרץ, יכולים להשפיע על תהליכים חשמליים בתאים. החוקרים מציעים כמה מנגנונים אפשריים, אך מדגישים שנדרש מחקר נוסף כדי להבין האם וכיצד ההשפעות האלה משמעותיות לבריאות האדם. למאמר המדעי מ־2025

השורה התחתונה: המחקר כיום מאפשר לומר שתהודת שומאן ושדות אלקטרומגנטיים חלשים הם נושא מחקר ביולוגי אמיתי, ושיש ממצאים שמצדיקים להמשיך ולחקור אותם. אבל עדיין אין בסיס מדעי לטענות גורפות שלפיהן 7.83 הרץ מרפא מחלות, מחזק את מערכת החיסון, מייצר DNA או "מחזיר את הגוף לתדר הטבעי שלו”.

מהי בעצם התהודה של שומאן?

תהודת שומאן היא סדרה של תהודות אלקטרומגנטיות טבעיות שנוצרות בחלל שבין פני כדור הארץ לבין היונוספרה, בעיקר בעקבות פעילות ברקים ברחבי העולם. התדר היסודי שלה נמצא בדרך כלל בסביבה של 7.83 הרץ.

האם 7.83 הרץ הוא התדר היחיד של שומאן?

לא. 7.83 הרץ הוא התדר היסודי והמוכר ביותר, אבל קיימים מצבי תהודה נוספים בערך סביב 14, 20, 27 ו־34 הרץ. גם הערכים עצמם יכולים להשתנות מעט בהתאם לתנאים ביונוספרה, לפעילות הברקים ולעונות השנה.

האם התדר של כדור הארץ באמת עולה?

תהודת שומאן אכן משתנה מעט לאורך הזמן, אבל אין עדות מדעית לכך שהתדר היסודי שלה עולה באופן קבוע מ־7.83 ל־13, 20 או 30 הרץ. פעילות סביב 14 או 20 הרץ היא בדרך כלל אחד ממצבי התהודה הגבוהים יותר, ולא עלייה” של התדר היסודי.

אפשר לשמוע את תהודת שומאן?

לא באופן ישיר. תהודת שומאן היא תופעה אלקטרומגנטית, ו־7.83 הרץ נמצא גם מתחת לטווח השמיעה הרגיל של האדם. בהקלטות למדיטציה מייצגים את הקצב הזה באמצעות מוזיקה, מודולציה, טונים בינוראליים או טונים איזוכרוניים.

האם יש קשר בין תהודת שומאן לגלי המוח?

יש חפיפה מעניינת בין חלק מתדרי שומאן לבין טווחים של פעילות מוחית. 7.83 הרץ נמצא באזור שבין גלי תטא לבין גלי אלפא. מחקרים מצאו לעיתים מתאמים בין שתי המערכות, אך עדיין אין הוכחה שהתהודה של שומאן היא שקובעת או "מכוונת” את גלי המוח שלנו.

האם 7.83 הרץ הוא תדר מרפא?

קיימים מחקרים שבודקים השפעות אפשריות של שדות אלקטרומגנטיים חלשים בתחום תהודת שומאן על שינה, פעילות מוחית ותהליכים ביולוגיים שונים. עם זאת, אין כיום בסיס מדעי מספיק לקביעה ש־7.83 הרץ מרפא מחלות או יוצר השפעה רפואית קבועה.

למה בכל זאת משתמשים ב־7.83 הרץ במדיטציה?

מפני שהקצב נמצא באזור המקושר לפעילות תטא ואלפא, ולכן הוא משולב לעיתים בהקלטות של אימון גלי מוח המיועדות להרפיה ולמדיטציה. חשוב לזכור שההקלטה היא ייצוג שמיעתי של 7.83 הרץ – ולא תהודת שומאן האלקטרומגנטית עצמה.

!

חשוב לדעת

הקשיבו לגוף: אם ההאזנה גורמת לכאב ראש, סחרחורת, בחילה, אי־שקט או אי־נוחות אחרת – הפסיקו אותה.

איך קוראים את הגרף? הציר האנכי מציג את התדרים, הציר האופקי את הזמן, והצבע מציג את עוצמת האות. לכן כתם בהיר או לבן אינו אומר בהכרח ש”תדר כדור הארץ עלה” – הוא יכול פשוט להראות שעוצמת הפעילות באותו טווח התחזקה.

עוד דבר שכדאי לדעת: כל תחנת מדידה נמצאת במקום אחר בעולם, ולכן הגרפים אינם בהכרח זהים. הם מושפעים ממיקום התחנה, מפעילות ברקים, מהיונוספרה ומתנאי השדה המגנטי באותו אזור.

התהודה של שומאן היא אחת התופעות המרתקות שמחברות בין כדור הארץ, האטמוספרה והעולם האלקטרומגנטי שסביבנו. התדר היסודי שלה נמצא בסביבת 7.83 הרץ, ולצדו קיימת סדרה של תדרי תהודה נוספים שנוצרים בחלל שבין פני כדור הארץ ליונוספרה.

הדמיון בין חלק מתדרי שומאן לבין גלי תטא וגלי אלפא ממשיך לעורר עניין ולשמש בסיס למחקרים על הקשר האפשרי בין שדות אלקטרומגנטיים טבעיים לבין מערכות ביולוגיות ופעילות המוח. עדיין יש הרבה שאנחנו לא יודעים. המחקר אינו מוכיח ש־7.83 הרץ הוא "תדר מרפא”, אבל הוא בהחלט משאיר מקום להמשיך ולחקור את מערכת היחסים המורכבת שבין הסביבה האלקטרומגנטית של כדור הארץ לבין החיים שהתפתחו בתוכה.