מה קורה במוח כאשר אנו מדמיינים?

2019-05-16T16:26:01+03:00 13 במאי 2019|

אחת מהתגליות המרכזיות בתחום חקר המוח מה קורה במוח כאשר מדמיינים
במאה הקודמת, הייתה כי המוח האנושי מגיב בצורה זהה לפעילות שאנו מבצעים בפועל, ולאותה פעילות שאנו מעלים בצורה מדויקת בדמיון.

ההדמיה (ויזואליזציה) כשלעצמה, מעוררת בגופינו תחושות פיזיות שונות, בין אם הדמיון עולה בצורה אוטומטית ובין אם בצורה יזומה. הפלטפורמה הזו, מאפשרת לנו למעשה לשלוט במידה רבה על מה שנכניס למוח שלנו, ועל הדרך בה זה ישרת את מטרותינו בחיים.

נסו לרגע להתרווח בכיסא, לנשום עמוק ולהירגע.
בעיניים פקוחות או עצומות, דמיינו שאתם מריחים ריח של לחם טרי שזה עתה יצא מהתנור.
מרגישים איך בלוטות הרוק בפה מתחילות לרייר?
או דמיינו שמישהו סוחט לימון טרי על הלשון שלכם.
חשים איך הלשון נצרבת והפנים מתכרכמות מהחמיצות?

ומה אם תנסו לדמיין הליכה ברגלים יחפות על חוף הים לעת שקיעה?
מרגישים את החול הלח תחת כפות הרגלים? מצליחים לשמוע את קריאות השחפים? להריח את ריח הים? לראות בעיני רוחכם את קו האופק מאדים…
אם כן, ברוכים הבאים לתרגיל הדמיון מודרך הראשון שלכם. כן זה עד כדי כך פשוט…

מחקרים מצביעים על כך שבזמן שאנו מדמיינים פעילות מסוימת, למשל ריצה בפארק, לא רק שאנו מפעילים  בדיוק את אותם המרכזים במוח שמופעלים בעת ביצוע הריצה עצמה, אלא גם התגובה של השרירים, דומה מאוד לתגובה שיש לנו כשאנו רצים באמת!.  למעשה המוח מגיב  נירולוגית בצורה זהה, ומפריש חומרים כימים שמשפיעים על התחושות הן ברמה בפיזית והן ברמה הנפשית. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא במאמר: בשורה לבטלנים: ניתן לפתח שרירים במחשבה בלבד

כל זה לא אומר כמובן, שכולנו מסתובבים עם תפיסת מציאות מעוותת בנוגע למה שעשינו בפועל ומה בעצם דמיינו, כי התודעה של רובינו, יודעת לעשות את ההפרדה, אבל זה אומר שהמוח שלנו, נוח לספוג "מניפולציות" מהסביבה וכמובן גם מהחלק המודע שלנו – בעזרת שכנוע עצמי או אוטוסוגסטיה.

תגלית נוספת שהתגלתה ב-1996 ע"ע פרופ' ג'קומו ריזולטי הייתה "נוירוני המראה".
קבוצת נוירונים במוח, שמחברים בין עצבי הראיה שלנו לתחום המוטורי.
למשל כשאנו צופים בסבל של אחר, רובינו חשים רגש של חמלה שמפעיל הקורטקס המוטורי, מה שגורם לנו להזדהות עם סבלו של האחר. התגלית מצביעה על כך, שלא רק שאנו מפעילים את אותם אזורים במוח כשאנו מדמיינים ריצה או רצים בפועל, אנו מפעילים את אותם האזורים בדיוק גם כאשר אנו צופים באדם אחר רץ (או בוכה, או שר…). זה אולי מסביר כיצד היכולת שלנו להזדהות עם האחר פועלת – היא פשוט מוטבעת בביולוגיה שלנו…

למה המוח לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות?

חוש הראיה

הסיבה שהמוח שלנו אינו מבדיל בין מה שהוא רואה לבין מה שהוא מדמה, היא שמדובר באותה רשת עצבים.
כל פעילות החושים שלנו, מתרחשת בסופו של דבר בתוך הקופסא הקטנה של המוח, בין אם היא מתקיימת מחוץ לגופינו ובין אם בדמיון…. בפועל – לא עינינו הן הרואות, אלא המוח שלנו.
חמשת החושים שלנו, שבאמצעותם אנו תופסים את העולם סביבנו, נותנים לנו אשליה שהכול מתרחש במציאות החיצונית, אך בפועל, תפקידם מסתכם בתרגום של אנרגיה  עבור המוח, בצורה של תמונות, מגע, צליל, טעם או ריח.

לדוגמה: העיניים – מתרגמות את התמונה בכך שהן מאפשרות לאור להיכנס פנימה, ולמוח להשלים חללים באור מסביב לכל עצם שאנו רואים – כדי לשקף לנו תמונה. המוח אפילו יודע להפוך את התמונה שמתקבלת על הרשתית הפוכה, כדי שנראה אותה ישר…
הדקירה של המחט שאנו חשים אצל הרופא, אינה אלא האינטרפרטציה של העצבים ששולחים אות  למוח, שמפעיל מרכז הגנה ומעורר תחושת כאב. יש  אנשים שמערכת החישה שלהם משובשת בעקבות מצב רפואי נדיר, אנשים אלו לא יחושו כאב גם אם נדקור אותם עם סכין…

מיום היוולדנו, התרגלנו לתפוס את העולם סביבנו, דרך אותה מערכת של 5 חושים.
בהמשך, לימדו אותנו בבית הספר שיש חמישה חושים, והמשיכו לקבע את התפיסה הזו בזיכרון התאי שלנו.
אך מה אם יש לנו חושים נוספים שדומים יותר לחוש השישי או לאינטואיציה?
חושים באמצעותם אנו יכולים לתרגם אנרגיה בצורה אחרת? חושים שסגרנו את האפשרות להכיר, ברגע שהחלטנו שיש רק 5 חושים? חושים שיכולים לתת לנו תחושה מדוייקת יותר על מה בעצם קורה בעולם, ומה ההשפעה שלנו על מה שקורה?

חוק הזיכרון האסוציאטיבי

המוח שלנו, מגיב לתמונות הולוגרפיות במציאות או בדמיון, ועושה את ההקשרים לפי חוק הזיכרון האסוציאטיבי. על פי חוק זה, אנו מחדירים משמעות לעולם שלנו, על סמך אסוציאציות שנובעות מניסיון עבר ואמונות שאימצנו לאורך הדרך. פעמים רבות, לא נראה דבר שמונח ממש מול עינינו, פשוט כי אנחנו לא מצפים לו או מאמינים בו. לדוגמה: אנו רואים מישהו שמוצא חן בעיננו במסיבה או בעבודה. לצד התרגשות ועוררות הורמונלית, המוח שלנו מעלה אוטומטית את מה שידוע לו על זוגיות, בין השאר פגיעה שחווינו בעבר מבן זוג שאהבנו. הפגיעה הייתה כואבת ותחושת הפחד מפגיעה חוזרת ומתעוררת ולוחצת לנו על פצע פנימי, עד שהיא מאפילה על תחושת ההתרגשות. אנחנו נשארים נטועים במקום מבלי לעשות שום צעד, או לחלופין דוחים את אותו אדם, אם הוא יזם התקרבות.

איך זה עובד- או התמכרות לרגשות

מוח ודמיון

המוח ודמיון

המוח שלנו בנוי מכמות עצומה של נוירונים שמחוברים זה לזה ומרכיבים ביניהם רשת קשרים ענפה.
בכל צומת של הרשת, יושבים זיכרון או מחשבה, שנקראים נירו אסוציאציה, ומקיימים קשר פנימי הדוק עם הורמונים של רגש. חשוב להבין שההקשרים הללו הם פיזיולוגים ולא תיאורטיים!

מחשבה על זוגיות שמעלה בנו רגש של פחד, שולחת הורמונים של אותו הרגש, שמתיישבים על קולטנים או נוירורצפטורים (Neuroreceptors) שמיועדים במיוחד לקלוט את הרגש הספציפי הזה, וכך נוצר חיווט או הקשר בתוך הרשת, בין אותה מחשבה לבין אותו הורמון הרגש. ככל שנחווה יותר מרגש מסוים, למשל פחד מקשר זוגי – כך נרגיל את המוח שלנו להעלות את הרגש הזה בצורה אוטומטית כשאנו חושבים על זוגיות, ויותר מכך, ניצור התמכרות פיזיולוגית לאותו רגש, כך שהגוף שלנו ידרוש את המנה הכימית שהרגש מעורר בו.

זו התמכרות שהיא כימית במהותה, לכן רבים מאיתנו חווים כל פעם מחדש רגשות בלתי רצויים כמו פחד או כעס, שנדמה שאין לנו שליטה בהם. אלו הם דפוסים כימיים שאנו חוזרים ומשחזרים בחיינו, למשל דפוס קורבני, דפוס של רגישות גבוהה או העלבות וכד'.
על מנת שנוכל לשנות את מערכת הקשרים בין מחשבה מסוימת, לרגש קבוע שהיא מעוררת, עלינו לשנות את החיווט במוח, ולשבור את הקשרים בין המחשבה לבין אותו רגש קבוע, בעזרת החלפת המחשבה, או קישור שלה לרגש אחר.

יצירת מציאות

איך ניתן לשנות את ההתניה הקבועה של הורמוני הרגש במוח?
המוח האנושי עם כול המורכבות שלו, מתפקד במובן מסויים כמו שריר, וכמו כול שריר, ניתן לאמן אותו על ידי הטמעת דפוס חדש, וחזרה שוב ושוב על אותו הדפוס, כשהמטרה היא לשנות את ההרגל המותנה ו"לשבור" את הקישור בין אותה מחשבה לאותו הרגש.
לדוגמה: המחשבה על מציאת זוגיות גורמת לכם מועקה. התמונות שהמחשבה מעלה בכם הן תמונות של מערכות יחסים כושלות שיצרו אצלכם כאב רב. כדי לשנות את ההקשר, אתם מתחילים לתרגל פעם ביום דמיון מודרך, שבו אתם בזוגיות מאושרת שמספקת את כל צרככם. תוך פרק זמן מסוים, אתם יכולים להבחין שהרגש האוטומטי שמחשבה על זוגיות מעלה בכם – השתנה. תמונה חדשה הולכת ונצרבת במוח,  ומשנה את ההקשרים הקבועים בין המחשבה להורמון הרגש שמלווה אותה. אתם אופטימיים יותר. אתם מסוגלים לצאת מהבועה של הפגיעה ולהבין שיש גם חוויות זוגיות אחרות.
אתם מנכסים לעצמכם את התמונה שהעלתם בדמיון  והתחושה שלכם לגבי זוגיות משתנה לטובה, ואף מוקרנת לסביבה. מכאן זו רק שאלה של זמן, עד שהאדם המתאים יזדמן לסביבה שלכם, והחושים שלכם (רמז- לא רק אותם 5 חושים..) כבר ידעו, כיצד לזהות אותו. ראו גם מאמר: איך יוצרים מציאות

הנוסחה היא:
ויזואליזציה או העלאה בדמיון + רגש + חזרתיות = חיווט חדש במוח שמביא לתוצאות חדשות במציאות.

פעולה יזומה ועקבית של העלאה בדמיון של מה שאתם מבקשים, יכולה לשנות את תמונת הנוף הנפשית ואף את המערכות הפיזיות של הגוף, ולחווט מחדש את הנתיבים הכימיים של הרגשות במוח. ועדיין חשוב לזכור שהמטרה המרכזית בתרגול היא להעלות את הרגש החדש שאנו מבקשים, ולחוות אותו על בסיס קבוע יותר, כי למרות שלמוח שלנו יש כוח עצום, הוא מתגמד לעומת כוחו של הלב וכוחם של רגשות. הפעילות המגנטית המופקת מהלב האנושי – מתפזרת אנרגטית ביקום שסובב אותנו. למעשה מחקרים מוכיחים שלמרות שהשדה האלקטרוני של המוח אינו מבוטל, למעשה השדה החשמלי של הלב גדול ממנו פי 100 והשדה האלקטרומגנטי של הלב,  גדול פי 5000 מזה של המוח!! כך שהכוח האמיתי ליצור שינוי ממוקם דווקא בלב… (ועל כך הרחבתי במאמר: כוחו של הלב האנושי).

הצטרפו אלינו בפייסבוק וקבלו מאמרים ורצועות דמיון מודרך במתנה:
מתנה לנשים – הצהרות לחשיבה חיובית
מתנה לגברים – הצהרות לחשיבה חיובית

הפסקת מדיטציה ב-5 דקות.

פורסם במקור ב- 13.5.2015

אודות:

חוקרת ויוצרת - מקימת ספריית המדיטציות

7 תגובות

  1. זהרה לוין 19 באוגוסט 2019 ב 10:00 - הגב

    כתבה מקצועית,מדוייקת,כתובה בצורה מובנת ועניינית
    תענוג
    מי הכותב?

    • Rinat Yadlin 20 באוגוסט 2019 ב 16:27 - הגב

      תודה לך זוהרה, כיף לשמוע. אני כותבת את כל הכתבות באתר 🙂 רינת ידלין

  2. אריאלה 7 באוגוסט 2017 ב 23:58 - הגב

    אלפי תודותתתתתתתת

  3. שרה שורץ 24 בנובמבר 2015 ב 20:39 - הגב

    יפה ומרגש

  4. רבקה 21 בפברואר 2015 ב 9:14 - הגב

    מעולה!!!

  5. קאלי 20 בנובמבר 2014 ב 17:06 - הגב

    לפני ההדמייה צריך לברר אם אין מחשבה תפוסה ותקועה שלא רוצה בדיוק את הדבר אותו היא מדמיינת

    למשל אינטימיות בזוגיות

    מחשבה אחת יכולה לחשוב משהו אחד (אני רוצה אינטימיות)

    מחשבה אחרת יכולה לחשוב משהו אחר (אני פוחדת מאינטימיות)

    והקונפילקט ביניהם עלול להכשיל את ההדמייה.

    לכן צריך לבוא מוכנים ולא במקרה כמו "במקרה הכינותי"

    אלא לעשות עבודת מודעות לפני זה. ושם אין מקום למקרה אלא להפעלת המודעות, חלק אחד במוח שיכול לחקור את החלק האחר.

    ורק כשהמחשבה משוחררת (אם דרך הגוף, השכל או הרוח) ניתן להשתמש בתרגיל ההדמייה כדי להשיג תוצאות רצויות באמת. ובמקרה הכי טוב, כשהשחרור מתרחש דרך כל שלושת החלקים, לא צריך יותר להשתמש בדמיון. המציאות תביא לך בדיוק מה שרצית בלי להתאמץ כלל.

    אהבה לכולם. קאלי.

  6. ערין 10 במאי 2013 ב 14:35 - הגב

    וואו ממש מדהים, תודה רבה..!!!! √

השאר\י תגובה